אוריאה היא תוצר סופי של פירוק חלבונים בגוף. היא נוצרת בכבד מתהליך נטרול אמוניה, עוברת למחזור הדם ומופרשת דרך הכליות.
מדידת רמת האוריאה בשתן מאפשרת להעריך את מאזן פירוק החלבונים ואת יעילות הפינוי הכלייתי.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת רמת האוריאה בשתן לצורך בירור תפקוד כלייתי ומאזן חנקן.
שימוש עיקרי:
- בירור מחלת כליות
- בירור מחלות כבד
- מעקב תזונתי
- מעקב במחלות כרוניות
שיטה:
בדיקה ביוכימית בשיטה אנזימטית או קולורימטרית.
אופן איסוף הדגימה
- לרוב מתבצע איסוף שתן במשך 24 שעות לפי הנחיית רופא
- יש לשמור על היגיינה לפני האיסוף
- יש לאסוף את השתן במיכל נקי וסטרילי
- יש לשמור בקירור במידת הצורך
הכנה לבדיקה
- אין צורך בצום
- מומלץ להימנע מצריכת חלבון מופרזת יום לפני הבדיקה
- יש להימנע משתיית אלכוהול
- יש לעדכן לגבי תרופות קבועות
מה עלול להשפיע על התוצאה?
- תזונה עתירת חלבון
- נטילת סטרואידים או אנטיביוטיקה
- התייבשות
- שתייה מרובה
- איסוף לא תקין של שתן
תוצאה חריגה אינה מהווה אבחנה בפני עצמה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
- בחשד לפגיעה כלייתית
- בבירור הפרעות מטבוליות
- במעקב אחר טיפול תרופתי
- בבירור מחלות כבד
כיצד מפרשים את התוצאות?
- רמות גבוהות עשויות להעיד על פירוק חלבונים מוגבר, התייבשות או פגיעה כלייתית.
- רמות נמוכות עשויות להעיד על פגיעה בתפקוד הכבד או על תזונה דלת חלבון.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
יש לשלב את הממצא עם רמות אוריאה וקריאטינין בדם.
בדיקות משלימות אפשריות
- אוריאה בדם
- קריאטינין בדם
- בדיקת שתן כללית
- בדיקות תפקודי כבד
- אולטרסאונד כליות
המשך בירור רפואי
כאשר מתקבלת חריגה משמעותית, ייתכן שיומלץ על בירור נוסף והתאמת טיפול בהתאם למצב הקליני.
מעקב מוקדם מסייע בזיהוי בעיות מטבוליות וכלייתיות בשלב מוקדם.
ההחלטות מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית.
