משמשת לאבחון הפרשת יתר של קורטיזול, בעיקר לאבחון תסמונת קושינג.
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי חיוני המיוצר בקליפת האדרנל ומשפיע על חילוף החומרים, רמות הסוכר בדם ותגובת הגוף לסטרס. בשתן נמדדת רק הצורה החופשית והפעילה ביולוגית של ההורמון.
בדיקת UFC בשיטת HPLC מאפשרת מדידה מדויקת וספציפית של קורטיזול, תוך הפרדה מחומרים דומים או תרופות העלולים לגרום לתוצאה כוזבת בשיטות אחרות.
איסוף שתן יומי מספק הערכה מצטברת של ייצור הקורטיזול לאורך היממה ומהווה כלי מרכזי בבירור עודף קורטיזול.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
מדידת כמות הקורטיזול החופשי המופרשת בשתן במשך 24 שעות.
שימוש עיקרי:
- בירור תסמונת קושינג
- הערכת היפרקורטיזוליזם
- מעקב לאחר טיפול בגידולים מפרישי קורטיזול
שיטה:
כרומטוגרפיה נוזלית יעילה (HPLC) ברגישות וספציפיות גבוהות.
מועד ביצוע הבדיקה
נדרש איסוף שתן מלא במשך 24 שעות.
יש להשליך את מנת השתן הראשונה בבוקר ולאחר מכן לאסוף את כל השתן במשך היממה, כולל מנת הבוקר של היום הבא.
הכנה לבדיקה
- יש להשתמש במיכל בנפח 2–3 ליטר
- יש לשמור את המיכל בקירור בטמפרטורה של 2–8 מעלות לאורך כל תקופת האיסוף
- יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי ומסטרס רגשי ב־24 השעות שלפני ובמהלך האיסוף
- יש להימנע מצריכת אלכוהול
- יש לעדכן את הרופא לגבי כל טיפול תרופתי, במיוחד סטרואידים, תכשירים מקומיים או אינהלציות
מה עלול להשפיע על התוצאה?
- טיפול בגלוקוקורטיקואידים סינתטיים
- סטרס פיזי או רגשי משמעותי
- הריון
- צריכת נוזלים מוגברת
- תרופות משתנות
- מחלות כליה מתקדמות
אחסון לא תקין של השתן עלול לגרום לפירוק ההורמון ולהטיית התוצאה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים סימנים קליניים של עודף קורטיזול כגון:
- השמנה מרכזית עם גפיים דקות
- פנים עגולות
- סימני מתיחה אדומים על העור
- חולשת שרירים
- יתר לחץ דם שאינו מאוזן
כיצד מפרשים את התוצאות?
- ערכים גבוהים באופן עקבי מעל הטווח התקין מעלים חשד להיפרקורטיזוליזם ודורשים בירור נוסף.
- ערך גבולי עשוי להופיע במצבי סטרס כרוני או מצבים פסאודו-קושינג.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ההערכה נעשית בשילוב ACTH, בדיקת קורטיזול ברוק ובדיקות דיכוי בהתאם לצורך.
בדיקות משלימות אפשריות
- ACTH בדם
- קורטיזול ברוק בשעות ערב
- מבחן דקסמתזון
- MRI היפופיזה
- CT אדרנל
- ייעוץ אנדוקרינולוגי
המשך בירור רפואי
כאשר מתקבלת תוצאה מוגברת בשיטת HPLC, נהוג להשלים בירור לאיתור מקור ההפרשה באמצעות בדיקות הדמיה ובדיקות תפקודיות.
אבחון מוקדם מאפשר מניעת סיבוכים מטבוליים וקרדיווסקולריים.
החלטות מתקבלות בהתאם לתמונה הקלינית ולבדיקות ההמשך.
