מודדת את הריכוז של ארבעה סוגי נוגדנים (IgG1, IgG2, IgG3, IgG4).
רמת IgG כללית משקפת את הכמות הכוללת של נוגדנים מסוג זה בדם. עם זאת, IgG מורכב מארבע תת-מחלקות שונות – IgG1, IgG2, IgG3 ו-IgG4 – שלכל אחת מהן תפקיד ייחודי במערכת החיסון. ייתכן מצב שבו רמת IgG הכללית תקינה, אך קיימת ירידה סלקטיבית באחת התת-מחלקות, דבר העלול להסביר נטייה לזיהומים חוזרים.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת את רמות ארבע תת-המחלקות של IgG בדם.
היא משמשת ל:
- אבחון חסר חיסוני סלקטיבי
- בירור זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה
- הערכת תגובה חיסונית לחיסונים
- אבחון מחלות הקשורות ל-IgG4
לכל תת-מחלקה תפקיד שונה בהגנה מפני מזהמים.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטות כמותיות כגון נפלומטריה או ELISA, תוך שימוש בריאגנטים ייעודיים לכל תת-מחלקה.
הכנה לבדיקה
- יש לבצע בצום של 8–12 שעות
- מים מותרים ללא הגבלה
- יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי וממתח ב־24 השעות שלפני הבדיקה
- אין לעשן לפחות שעה לפני הבדיקה
- יש לעדכן אם בוצעה לאחרונה טיפול באימונוגלובולינים, שכן הדבר עשוי להשפיע על התוצאה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
- זיהום פעיל או דלקת כרונית
- טיפול מדכא חיסון
- תסמונת נפרוטית
- טיפול באימונוגלובולינים בחודשים האחרונים
יש לפרש את התוצאה בהתאם למצב הקליני.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
- דלקות אוזניים, סינוסיטיס או דלקות ריאה חוזרות
- תגובה חלשה לחיסונים
- חשד למחלה הקשורה ל-IgG4
- בירור חסר חיסוני בילדים או במבוגרים
הבדיקה מסייעת לזהות חסר סלקטיבי שאינו מתגלה בבדיקת IgG כללית.
כיצד מפרשים את התוצאות?
ירידה בתת-מחלקה מסוימת, במיוחד IgG2, עשויה להסביר נטייה לזיהומים חיידקיים חוזרים.
עלייה ב-IgG4 עשויה להצביע על מחלה פיברוטית מערכתית הקשורה לתת-מחלקה זו.
הערכת היחסים בין התת-מחלקות חשובה לא פחות מהערך האבסולוטי.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
- IgG כללי
- IgA ו-IgM
- בדיקת נוגדנים לאחר חיסון
- CRP
- בדיקות הדמיה במידת הצורך
המשך בירור רפואי
במקרה של חסר תת-מחלקה, ייתכן שיומלץ על מעקב חיסוני, התאמת חיסונים או טיפול תומך לפי הצורך.
בחשד למחלה הקשורה ל-IgG4, יש להשלים בירור מערכתי בהתאם לאיברים המעורבים.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
