מזהה נוגדנים עצמוניים המצביעים על מחלה אוטואימונית בבלוטת התריס.
נוגדנים ל-TPO הם נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד האנזים תירואיד פרוקסידאז, אנזים מרכזי בתהליך ייצור הורמוני בלוטת התריס. כאשר מערכת החיסון תוקפת את האנזים, מתפתח תהליך דלקתי כרוני בבלוטה, שעלול להוביל בהדרגה לתת פעילות של בלוטת התריס. הבדיקה שימשה בעבר בשם "נוגדנים מיקרוזומליים".
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת את רמת הנוגדנים ל-TPO בדם.
היא משמשת ל:
- אבחון תירואידיטיס אוטואימונית מסוג השימוטו
- בירור מחלת גרייבס
- הערכת סיכון להתפתחות תת פעילות
- בירור עלייה או ירידה ב-TSH
- הערכה לפני ובמהלך הריון
רמות גבוהות תומכות בתהליך אוטואימוני בבלוטת התריס.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטות אימונולוגיות מתקדמות למדידה כמותית של ריכוז הנוגדנים.
הכנה לבדיקה
- אין חובה לצום מלא, אך מומלץ לבצע לאחר לפחות 3 שעות מארוחה קלה
- מים מותרים ללא הגבלה
- יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי וממתח ב־24 השעות שלפני הבדיקה
- אם נוטלים הורמוני תריס, יש לבצע את הבדיקה לפני נטילת המנה היומית, אלא אם הונחה אחרת
מה עלול להשפיע על התוצאה?
- הריון
- זיהום חריף
- מחלות אוטואימוניות נוספות
- לעיתים נוגדנים מופיעים גם באנשים ללא הפרעה הורמונלית
כ-10% מהאוכלוסייה עשויים לשאת נוגדנים ללא תסמינים.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
- עלייה או ירידה ב-TSH
- הגדלה של בלוטת התריס
- עייפות, עלייה במשקל או בצקות
- נשירת שיער
- תכנון הריון
- היסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס
הבדיקה משמשת הן לאבחון והן להערכת סיכון עתידי.
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמות גבוהות של Anti-TPO תומכות באבחנה של תירואידיטיס אוטואימונית, במיוחד כאשר TSH מוגבר.
כאשר TSH תקין, נוכחות נוגדנים מחייבת מעקב תקופתי.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
- TSH
- T4 חופשי
- נוגדנים לתירוגלובולין
- אולטרסאונד בלוטת התריס
המשך בירור רפואי
במקרה של נוגדנים חיוביים עם תפקודי תריס תקינים, נהוג לבצע מעקב תקופתי של TSH.
כאשר קיימת תת פעילות, גילוי נוגדנים מסייע לאשר את האבחנה ולהתאים טיפול הורמונלי.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
- רופא משפחה
- אנדוקרינולוג
