בדיקה זו מיועדת לאיתור נוגדנים מסוג IgM כנגד החיידק Borrelia burgdorferi, הגורם למחלת ליים (Lyme disease), הידועה גם כבורליוזיס שמועבר על ידי קרציות.

נוגדני IgM הם הנוגדנים הראשונים שמערכת החיסון מייצרת בתגובה לזיהום. הופעתם בדם מהווה סימן לשלב מוקדם של המחלה. במקרים של הדבקה טרייה, זיהוי IgM עשוי לאפשר אבחון מוקדם וטיפול יעיל יותר.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:
זיהוי איכותי או כמותי של נוגדנים “מוקדמים” מסוג IgM כנגד  Borrelia burgdorferi.

שימוש עיקרי:
אבחון שלב מוקדם ממוקם או שלב מוקדם מפושט של מחלת ליים לאחר חשיפה לקרצייה.

שיטה:
בדיקת ELISA מדגימת דם ורידי.

מועד ביצוע הבדיקה

מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.

הכנה לבדיקה

• צום של 4–6 שעות לפני הבדיקה (מים מותרים)
• מנוחה של 15–30 דקות לפני נטילת הדם
• אין דרישות מיוחדות מעבר לכך

📌 חשוב לדעת:
נוגדני IgM לרוב מתחילים להופיע בדם רק כעבור 2–3 שבועות מהעקיצה. בדיקה מוקדמת מדי עלולה להיות שלילית למרות קיום זיהום (חלון סרולוגי).

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• טיפול אנטיביוטי מוקדם עשוי להפחית את רמת הנוגדנים ולגרום לתוצאה שלילית כוזבת
• נוכחות נוגדנים לזיהומים אחרים (כגון  EBV) או מחלות אוטואימוניות עלולה לגרום לתוצאה חיובית כוזבת

לכן אין להסתמך על בדיקה זו כמדד יחיד לאבחנה.

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

• הופעת אריתמה טבעתית (פריחה אופיינית לאחר עקיצת קרצייה)
• חום, צמרמורות או כאבי ראש לאחר עקיצה
• תסמינים דמויי שפעת לאחר שהייה באזור אנדמי

לדיוק מרבי, מומלץ לבצע את הבדיקה כשלושה שבועות לאחר החשיפה המשוערת.

כיצד מפרשים את התוצאות?

תוצאה חיובית של IgM אינה מהווה אבחנה סופית למחלת ליים.

במקרה של תוצאה חיובית בבדיקת  ELISA, נדרש אישור באמצעות בדיקת אימונובלוט  (Western Blot).

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
האבחנה נקבעת על בסיס שילוב של תסמינים קליניים, היסטוריית חשיפה לקרצייה ותוצאות סרולוגיות נוספות (כולל  IgG).

בדיקות משלימות אפשריות

• אימונובלוט (Western Blot)  IgM
• נוגדני Borrelia מסוג  IgG
• ספירת דם כללית
• ייעוץ רופא מומחה למחלות זיהומיות

המשך בירור רפואי

במקרה של תוצאה חיובית, יש לפנות לרופא לצורך אימות האבחנה והחלטה על טיפול אנטיביוטי מתאים.

הטיפול והמעקב נקבעים בהתאם לשלב המחלה ולתמונה הקלינית המלאה.