משמשת כסמן סרטני לאבחון, מעקב וניטור טיפול בגידולים נוירו-אנדוקריניים (NETs) וקרצינואידים.
כרומוגרנין A הוא חלבון המצוי בגרנולות ההפרשה של תאים נוירואנדוקריניים בגוף, בין היתר במערכת העיכול, בלבלב, בבלוטות האדרנל ובריאות. הוא מופרש לדם יחד עם הורמונים המיוצרים בתאים אלו.
ברפואה, כרומוגרנין A משמש כסמן כללי לגידולים נוירואנדוקריניים. רמתו עשויה לשקף את מסת הרקמה הגידולית, אם כי אינה ספציפית לאיבר מסוים.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
אבחון, הערכת פרוגנוזה ומעקב אחר גידולים נוירואנדוקריניים.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונואנזימטית או אימונוכימית מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.
הכנה לבדיקה
חשוב מאוד: יש לתאם עם הרופא המטפל את הפסקת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי משאבת פרוטונים (כגון אומפרזול, פנטופרזול) כשבועיים לפני הבדיקה, מאחר שהן עלולות לגרום לעלייה כוזבת משמעותית ברמת כרומוגרנין A.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים לגרום לעלייה כוזבת:
יש לזכור כי בשלבים מוקדמים של מחלה או בגידולים שאינם מפרישים חלבונים, הרמה עשויה להיות תקינה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים תסמינים אופייניים לתסמונת קרצינואידית כגון:
כמו כן, לצורך מעקב לאחר טיפול או כריתה של גידול נוירואנדוקריני.
כיצד מפרשים את התוצאות?
עלייה משמעותית עשויה להעלות חשד לגידול נוירואנדוקריני ודורשת בירור הדמייתי לאיתור מקור ההפרשה.
עלייה מתונה קשורה לעיתים קרובות לגורמים שאינם אונקולוגיים, כגון טיפול תרופתי או מחלות רקע.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ההערכה נעשית בשילוב בדיקות נוספות, הדמיה והקשר קליני מלא.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר רמת כרומוגרנין A מוגברת לאחר שלילת השפעת תרופות, יש להשלים בירור הדמייתי לאיתור מוקד אפשרי.
כל החלטה רפואית מתקבלת על בסיס הערכה כוללת של הממצאים הקליניים והמעבדתיים.
