מודדת את רמת ההורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטות האדרנל לייצר קורטיזול.
הורמון ACTH מופרש מהאונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה), הממוקמת בבסיס המוח.
תפקידו המרכזי הוא לווסת את פעילות קליפת בלוטות האדרנל (יותרת הכליה), ובעיקר לעודד ייצור של קורטיזול – הורמון חיוני לתגובה למצבי סטרס, ויסות לחץ דם, חילוף חומרים ותפקוד חיסוני.
רמות ACTH וקורטיזול פועלות במנגנון של משוב שלילי: כאשר רמת הקורטיזול יורדת, ההיפופיזה מגבירה הפרשת ACTH: כאשר הקורטיזול גבוה – הפרשת ACTH פוחתת.
מדידת רמת ACTH מאפשרת להבין היכן מקור ההפרעה ההורמונלית – בבלוטת יותרת המוח או בבלוטות האדרנל עצמן.
מה בודקת הבדיקה?
שיטת הבדיקה: בדיקה אימונוכימית (בדיקת דם ורידי).
מועד ביצוע הבדיקה
⚠️ יש לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר בלבד (לפני 09:00–10:00).
רמת ACTH משתנה במהלך היום ויורדת משמעותית בשעות המאוחרות, ולכן דגימה בשעה לא מתאימה עלולה להיות חסרת ערך אבחנתי.
הכנה לבדיקה
לנשים: לעיתים מומלץ לבצע את הבדיקה בין היום ה־2 ל־5 למחזור, בהתאם להנחיית הרופא.
מה יכול להשפיע על התוצאה?
גורמים היכולים להעלות את רמת ACTH:
גורמים היכולים להוריד את רמת ACTH:
לכן חשוב לדווח לרופא על כל טיפול הורמונלי שניתן בשבועות שקדמו לבדיקה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ACTH נבחן תמיד יחד עם רמות קורטיזול ולעיתים גם לאחר מבחני גירוי או דיכוי (כגון מבחן דקסמתזון).
בדיקות משלימות אפשריות
בהתאם לתוצאה ולתמונה הקלינית, ייתכן צורך ב:
המשך בירור רפואי
סטייה מרמות התקן מחייבת בירור מקצועי נוסף.
רק הערכה רפואית מלאה, הכוללת בדיקות מעבדה והדמיה בהתאם לצורך, מאפשרת לקבוע את מקור ההפרעה ואת דרך הטיפול.
