מודדת את חלוקת האיזואנזימים של פוספטזה אלקלית בדם.
פוספטזה אלקלית היא קבוצת אנזימים המצויה במספר רקמות בגוף, בעיקר בכבד, בדרכי המרה, בעצמות, בשליה ובמעי. בדיקה רגילה מודדת את הפעילות הכוללת של האנזים. כאשר הערך גבוה, בדיקת האיזואנזימים מאפשרת להבחין מהו מקור העלייה – כבד, עצם או רקמה אחרת – וכך לכוון את המשך הבירור.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת את חלוקת האיזואנזימים של פוספטזה אלקלית בדם.
היא משמשת ל:
חלוקת התתי-סוגים מסייעת לזהות את האיבר המעורב.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת באמצעות אלקטרופורזה, המפרידה בין האיזואנזימים לפי תכונותיהם החשמליות.
הכנה לבדיקה
אכילה סמוך לבדיקה עשויה להשפיע על האיזואנזים המעי.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
יש לפרש את התוצאה בהתאם לגיל ולמצב הפיזיולוגי.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
הבדיקה מסייעת למנוע בירור מיותר כאשר מקור העלייה אינו כבדי.
כיצד מפרשים את התוצאות?
עלייה באיזואנזים הכבדי מצביעה לרוב על מחלת כבד או חסימת דרכי מרה.
עלייה באיזואנזים העצמי קשורה למחלות עצם, ריפוי שברים או מצבי גדילה מואצת.
הערכת התוצאה מתבצעת באחוזים מכלל הפעילות.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר האיזואנזים הכבדי דומיננטי, נהוג להשלים הדמיה של הכבד ודרכי המרה.
כאשר האיזואנזים העצמי דומיננטי, יש להשלים בירור מטבולי של העצם והדמיה לפי הצורך.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
