AMH הוא חלבון המיוצר בזקיקים הקטנים בשחלות אצל נשים (ובתאי סרטולי באשכים אצל גברים).
בנשים, רמת AMH משקפת את הרזרבה השחלתית – כלומר, כמות הזקיקים שנותרו בעלי פוטנציאל להבשלה ולהפריה.
בניגוד להורמונים אחרים במערכת הרבייה, רמת AMH יציבה יחסית ואינה תלויה באופן משמעותי בשלב המחזור החודשי. לכן הבדיקה משמשת כלי מרכזי בהערכת מצב פוריות ובתכנון מהלכים רפואיים בתחום הפריון.
עם העלייה בגיל, רמת AMH יורדת בהדרגה ומגיעה לערכים נמוכים מאוד סביב גיל המעבר.
מה בודקת הבדיקה?
שיטה: בדיקה אימונוכימית (לרוב בשיטת כימילומינסנציה) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעה של היום, ועדיף בשעות הבוקר.
בניגוד להורמונים אחרים, ניתן לבצע את הבדיקה בכל יום במחזור, מאחר שהרמה יציבה יחסית ואינה משתנה באופן משמעותי בין הימים.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים היכולים להעלות רמת AMH:
גורמים היכולים להפחית רמת AMH:
בנוסף, חסר משמעותי בוויטמין D עלול להשפיע על התוצאה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
במקרים רבים מומלץ לשלב את הבדיקה עם אולטרסאונד אגן לצורך ספירת זקיקים אנטרליים.
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
המשמעות הקלינית נקבעת תוך שילוב עם גיל המטופלת, רמות FSH, בדיקות אולטרסאונד והיסטוריה רפואית.
בדיקות משלימות אפשריות
בהתאם לצורך, ייתכן שיומלץ על:
המשך בירור רפואי
כאשר רמת AMH נמוכה מהמצופה לגיל, הרופא עשוי להמליץ על האצת תכנון הריון או בחינת אפשרויות לשימור פוריות.
החלטות רפואיות מתקבלות באופן אינדיבידואלי בהתאם לגיל המטופלת ולתוכניותיה העתידיות.
