מסייעת באבחון מחלות מעי דלקתיות (IBD) ובמיוחד בהבחנה בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית.
בדיקת ASCA מזהה נוגדנים המכוונים כנגד מרכיבים בדופן של שמרי אפייה מסוג Saccharomyces cerevisiae. אצל רוב האנשים שמרים אלו אינם גורמים לתגובה חיסונית, אך במצבים מסוימים של פגיעה במחסום המעי והפרעה בוויסות החיסוני, הגוף עשוי לייצר נגדם נוגדנים. הבדיקה משמשת בעיקר בהערכת חשד למחלות מעי דלקתיות, ובמיוחד למחלת קרוהן.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מזהה נוגדנים מסוג IgG ו־IgA כנגד שמרי Saccharomyces cerevisiae.
מטרתה העיקרית היא לסייע בהבחנה בין:
לשתי המחלות מאפיינים וטיפול שונים, ולכן להבחנה ביניהן חשיבות קלינית.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מבוצעת בשיטת ELISA (אימונואנזימטית), המאפשרת זיהוי כמותי של רמת הנוגדנים בדם.
הכנה לבדיקה
אין צורך בהימנעות ממזונות המכילים שמרים, מאחר והבדיקה משקפת תגובה חיסונית ממושכת ולא תגובה מיידית למזון.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
קיימת נטייה לכך שרמות ASCA חיוביות קשורות למהלך אגרסיבי יותר של מחלת קרוהן, כולל סיכון להיצרויות או פיסטולות במעי.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים תסמינים ממושכים כגון:
הבדיקה מבוצעת לעיתים יחד עם בדיקות נוספות כדי לחדד את סוג הדלקת במעי.
כיצד מפרשים את התוצאות?
תוצאה חיובית אינה מהווה אבחנה סופית.
השילוב בין ASCA ל־pANCA עשוי לסייע בהבחנה:
תוצאה שלילית אינה שוללת לחלוטין מחלת קרוהן, מאחר והנוגדנים אינם מופיעים אצל כל החולים.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, נהוג להמשיך בבירור אנדוסקופי להערכת מיקום הדלקת וחומרתה.
ההחלטה על המשך בירור וטיפול מתקבלת לאחר הערכה מלאה הכוללת בדיקה גופנית, בדיקות דם והדמיה.
