משמשת לאבחון תסמונת אנטיפוספוליפידית (APS) ובירור נטייה לקרישיות יתר.
בדיקת Anti-β2-GPI IgM מזהה נוגדנים עצמיים מסוג IgM המכוונים כנגד β2 גליקופרוטאין I – חלבון המשתתף בוויסות תהליך קרישת הדם. הופעת נוגדנים אלו עשויה להעיד על פעילות אוטואימונית הקשורה להפרעה במנגנוני הקרישה ולהגברת סיכון לטרומבוזיס. הבדיקה מהווה חלק מפאנל האבחון של תסמונת נוגדני פוספוליפידים.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים מסוג IgM כנגד β2 גליקופרוטאין I.
היא משמשת ל:
נוגדני IgM עשויים להופיע בשלבים מוקדמים של התהליך.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA לקביעה כמותית של רמת הנוגדנים.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
לעיתים מדובר בעלייה חולפת, ולכן יש לאשר תוצאה חיובית בבדיקה חוזרת לאחר 12 שבועות.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
הבדיקה מבוצעת לרוב יחד עם נוגדני IgG ולופוס אנטיקואגולנט.
כיצד מפרשים את התוצאות?
תוצאה חיובית אינה מספיקה לבדה לאבחנה.
לפי הקריטריונים הבינלאומיים, יש לאשר נוכחות נוגדנים בשתי בדיקות בהפרש של לפחות 12 שבועות.
נוגדני IgM נחשבים לעיתים בעלי משמעות קלינית פחותה מ-IgG, אך עדיין חשובים כחלק מהערכת הסיכון.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, נהוג לבצע בדיקה חוזרת לאחר 12 שבועות ולאחר מכן לשקול הערכה המטולוגית או ראומטולוגית.
בנשים המתכננות הריון או בהריון ייתכן צורך במעקב צמוד ובהערכת טיפול מניעתי בהתאם להמלצת רופא.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
