בדיקות PT ו-aPTT  הן חלק מרכזי מבדיקת קואגולוגרמה להערכת מערכת הקרישה. הבדיקות מודדות את הזמן הדרוש ליצירת קריש פיברין בפלזמה ומשקפות את פעילות גורמי הקרישה במסלולים החיצוני והפנימי.

הבדיקה חשובה להערכת סיכון לדימום או לנטייה לקרישיות יתר.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:

• הערכת המסלול החיצוני של הקרישה באמצעות  PT
• הערכת המסלול הפנימי של הקרישה באמצעות  aPTT

שימוש עיקרי:

• בירור הפרעות קרישה
• הכנה לניתוח
• מעקב אחר טיפול בנוגדי קרישה
• בירור דימומים לא מוסברים

שיטה:

בדיקה קלוטינגית למדידת זמן יצירת קריש בפלזמה.

מועד ביצוע הבדיקה

מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר בצום.

הכנה לבדיקה

• יש להיות בצום של 8–12 שעות לפני הבדיקה
• מותר לשתות מים
• יש להימנע מצריכת אלכוהול וממזון שומני יום לפני הבדיקה
• יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי
• אין לעשן לפחות שעה לפני הדגימה
• יש לעדכן את הרופא על כל טיפול נוגד קרישה

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• טיפול בוורפרין, הפרין או נוגדי קרישה אחרים
• צריכה מוגברת של ויטמין  K
• מחלות כבד
• חסר גורמי קרישה
• מצבים דלקתיים

שינוי בתוצאה אינו מהווה אבחנה בפני עצמו.

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

• לפני ניתוח
• בדימומים חוזרים
• בהופעת שטפי דם ללא סיבה ברורה
• במעקב אחר טיפול אנטיקואגולנטי
• בבירור קרישיות יתר

כיצד מפרשים את התוצאות?

המשמעות הקלינית נקבעת בשילוב I NR, רמות טסיות ונתונים קליניים.

הארכת זמן הקרישה עשויה להעיד על חסר גורמי קרישה או השפעת תרופות.

קיצור זמן הקרישה עשוי להעלות חשד לנטייה לקרישיות יתר.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לשנות מינון תרופות ללא הנחיה רפואית.

בדיקות משלימות אפשריות

• INR
• פיברינוגן
• D-Dimer
• ספירת דם מלאה
• בדיקות תפקודי כבד

המשך בירור רפואי

כאשר מתקבלת תוצאה חריגה, ייתכן שיומלץ על בירור המטולוגי נוסף או התאמת טיפול תרופתי.

החלטות מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית ובהתאם למצב הקליני.