נועדה לאבחן חשיפה קודמת לחיידק הגורם ל"מחלת שריטת החתול" (Cat-Scratch Disease).
בדיקה זו מיועדת לאיתור נוגדנים מסוג IgG כנגד החיידק Borrelia burgdorferi, הגורם למחלת ליים (בורליוזיס המועבר על ידי קרציות).
נוגדני IgG נוצרים כתגובה חיסונית מאוחרת ומתמשכת לנוכחות הזיהום. בניגוד לנוגדני IgM, רמתם עולה בהדרגה ומגיעה לערכים מדידים לרוב כעבור 4–6 שבועות מההדבקה.
הימצאות IgG עשויה להעיד על:
עם זאת, עצם קיומם אינו מוכיח זיהום פעיל.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
מדידה כמותית של נוגדני IgG ספציפיים כנגד אנטיגנים של Borrelia burgdorferi בסרום.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונואנזימטית (ELISA) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.
📌 הבדיקה אינפורמטיבית במיוחד כאשר היא מתבצעת לפחות חודש לאחר החשיפה המשוערת.
הכנה לבדיקה
רצוי לציין את מועד עקיצת הקרצייה, אם ידוע.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
מצבים אלו עלולים לגרום לתוצאה חיובית כוזבת.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
נוגדני IgG חיוביים אינם מהווים אבחנה סופית למחלת ליים פעילה.
ייתכן מצב של:
במקרה של תוצאה חיובית, נהוג לבצע אישור באמצעות אימונובלוט (Western Blot).
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
רק שילוב של תסמינים קליניים, בדיקות IgM ו-IgG והיסטוריית חשיפה מאפשר קביעה אבחנתית מדויקת.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר רמת IgG גבוהה ומלווה בתסמינים תואמים, הרופא יקבע האם מדובר בזיהום פעיל והאם נדרש טיפול אנטיביוטי.
החלטה טיפולית מתקבלת תמיד לאחר הערכה קלינית מלאה של כלל הנתונים.
