מודדת את רמות האנזים בדם כדי לאבחן רגישות לחומרי הרדמה (כמו סקולין) הגורמת להתאוששות איטית.
פסאודו־כולינאסטראז הוא אנזים שמיוצר בכבד ונמצא באופן קבוע בדם.
התפקיד שלו אינו “להראות דלקת” או נזק ישיר, אלא לשקף עד כמה הכבד מצליח לבצע את אחת המשימות החשובות שלו — ייצור חלבונים ואנזימים חיוניים.
בשונה מבדיקות כבד נפוצות כמו ALT או AST, שעולות כאשר יש פגיעה בתאי הכבד, רמת הכולינאסטראז נוטה דווקא לרדת כאשר תפקוד הכבד נפגע.
בגלל זה, הבדיקה נחשבת מדד עדין ליכולת הסינתטית של הכבד — לא למה שנהרס, אלא למה שכבר לא מיוצר כמו שצריך.
מעבר לכך, לאנזים הזה יש חשיבות מעשית מאוד בהקשר של הרדמה כללית, משום שהוא מעורב בפירוק תרופות מסוימות שמשמשות בזמן ניתוח.
מתי בדרך כלל בודקים כולינאסטראז?
הבדיקה נשקלת בעיקר במצבים כגון:
מועד הבדיקה
את הבדיקה מומלץ לבצע בשעות הבוקר, לרוב עד השעה 11:00.
נהוג להגיע בצום כדי לקבל תוצאה יציבה.
הכנה לבדיקה
כיצד מתבצעת הבדיקה?
בדיקת דם ורידי רגילה.
מבחינת המטופל — אין הבדל מבדיקות דם אחרות.
קבלת תוצאות והבנת המשמעות
התוצאה מתקבלת לרוב בתוך יום עבודה.
רמה נמוכה של כולינאסטראז עשויה להצביע על ירידה בתפקוד הסינתטי של הכבד, מצב תזונתי ירוד, או השפעה של תרופות וחומרים כימיים.
במקרים נדירים, ערך נמוך במיוחד יכול לנבוע מחסר מולד באנזים — מצב שיש לו משמעות חשובה לפני הרדמה כללית, מאחר שפירוק תרופות מסוימות עלול להיות איטי מהרגיל.
לעומת זאת, ערכים גבוהים אינם נחשבים לרוב לבעיה רפואית משמעותית, אך נבחנים תמיד בהקשר הקליני הכללי.
ייעוץ והכוונה מקצועית
בדיקת כולינאסטראז אינה בדיקה שגרתית, אך כאשר היא נדרשת — יש לה משמעות קלינית ברורה.
כדי להבין האם התוצאה משקפת שינוי זמני, בעיה בכבד או שיקול חשוב לפני הרדמה — נדרשת הערכה רפואית מסודרת.
לאחר קבלת התוצאה, ניתן להיעזר ביועץ רפואי, ובמידת הצורך לקבל הכוונה לרופא מומחה, כגון גסטרואנטרולוג, הפטולוג או מרדים, לצורך המשך בירור והיערכות בטוחה.
