קריאטין קינאז הוא אנזים המצוי בעיקר בשרירי השלד, בשריר הלב ובמוח.
הוא משתתף בתהליכי הפקת אנרגיה בתאים, ועלייה ברמתו בדם עשויה להעיד על פגיעה בשריר או על עומס שרירי משמעותי.

בדיקת CK משמשת להערכת נזק לשרירים, כולל שריר הלב, ולמעקב אחר מצבים הקשורים לפגיעה או מאמץ שרירי.

מתי מבצעים את הבדיקה?

הבדיקה ניתנת לביצוע במצבים הבאים:

• חשד לפגיעה בשרירים או למחלות שריר
• כאבי שרירים, חולשה או התכווצויות
• חשד לפגיעה בשריר הלב
• מעקב אחר התאוששות לאחר פציעות שריר או ניתוחים
• חשד לרבדומיוליז
• ניטור תופעות לוואי של תרופות המשפיעות על השרירים, כגון סטטינים
• מאמץ גופני אינטנסיבי או חריג
• אינדיקציות קליניות נוספות לפי שיקול דעת רפואי

מועד ביצוע הבדיקה

📌 ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעה במהלך היום.
ברוב המקרים היא נכללת בפרופיל בדיקות שגרתי ומבוצעת בשעות הבוקר, לעיתים בצום.

הכנה לבדיקה

• יש להימנע מאכילה במשך 8–12 שעות לפני הבדיקה
• מותר לשתות מים
• מומלץ להימנע ממאמץ גופני משמעותי או עומס שרירי במשך 24–48 שעות לפני הבדיקה
• אין לצרוך אלכוהול לפני הבדיקה
• חשוב ליידע את הרופא על תרופות קבועות או זמניות, במיוחד תרופות העלולות להשפיע על שריר

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם ורידי.
משך הפעולה קצר, ולאחריה ניתן לחזור לפעילות רגילה ללא מגבלות מיוחדות.

קבלת תוצאות והערכה

התוצאות מתקבלות לרוב בתוך 1–3 ימי עבודה, בהתאם למעבדה.
הערכת המשמעות הקלינית של ערכי CK נעשית בהקשר רחב, תוך שילוב עם תסמינים, רמת מאמץ, תרופות ומדדים מעבדתיים נוספים.

ייעוץ והכוונה מקצועית

ערכי CK אינם מתפרשים כנתון בודד.
כדי להבין האם העלייה קשורה למאמץ זמני, לתרופות, לפגיעה שרירית או למצב רפואי אחר — נדרשת הערכה קלינית מסודרת.

לאחר קבלת התוצאה, מומלץ להיעזר ביועץ רפואי, ובמידת הצורך לקבל הכוונה לרופא מומחה (כגון נוירולוג, קרדיולוג או רופא פנימי), לצורך קבלת החלטות מדויקות לגבי המשך בירור או מעקב.