מודדת את רמות "הורמון הסטרס" בדם כדי לאבחן הפרעות בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל).
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי מרכזי המיוצר בקליפת בלוטות האדרנל. לעיתים הוא מכונה “הורמון הסטרס”, משום שרמתו עולה במהירות במצבי עומס גופני או רגשי. עם זאת, תפקידו רחב בהרבה: הוא משתתף בוויסות חילוף החומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים, תומך בשמירה על לחץ דם תקין ומשפיע על תגובות דלקתיות ומערכת החיסון.
לקורטיזול קיים קצב הפרשה יומי (צירקדיאני): רמתו הגבוהה ביותר נמדדת בשעות הבוקר המוקדמות, והנמוכה ביותר בשעות הערב והלילה. לכן למועד הדגימה משמעות קריטית בפרשנות התוצאה.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת תפקוד בלוטות האדרנל והציר היפופיזה–אדרנל.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית בשיטת כימילומינסנציה (CLIA) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
יש לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר, לרוב בין 8:00–10:00, כאשר רמת הקורטיזול נמצאת בשיאה.
במקרים מסוימים נדרשת בדיקה נוספת בשעות הערב להשוואה.
הכנה לבדיקה
נשים מתבקשות לעדכן את הרופא לגבי שלב המחזור החודשי, במידת הצורך.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים להעלות את רמת הקורטיזול:
גורמים העלולים לשבש את הקצב הטבעי:
במצבים אלו מדידה חד-פעמית עשויה להיות פחות אינפורמטיבית.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
אם המטופל נוטל טיפול הורמונלי – יש לדווח על כך מראש.
כיצד מפרשים את התוצאות?
מאחר שההורמון מושפע מגורמים רבים, ערך בודד אינו תמיד מספיק לצורך אבחנה.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
האבחנה נקבעת בשילוב בדיקות ACTH, קורטיזול בשתן או ברוק ומבחן דקסמתזון.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר נמצאת חריגה מתמשכת ברמת הקורטיזול, נהוג להשלים בירור הורמונלי והדמייתי לצורך איתור מקור ההפרעה.
החלטות רפואיות מתקבלות באופן פרטני בהתאם לתמונה הקלינית ולבדיקות ההמשך.
