דקסמתזון הוא גלוקוקורטיקואיד סינתטי עוצמתי, חזק משמעותית מהקורטיזול הטבעי. ההורמון אינו מיוצר בגוף באופן פיזיולוגי אלא ניתן כתרופה.

מדידת ריכוז דקסמתזון בדם בשיטת כרומטוגרפיה נוזלית (HPLC) מאפשרת קביעה מדויקת של רמת התרופה, תוך הפרדה ברורה בינה לבין סטרואידים דומים כגון קורטיזול או פרדניזולון. שיטה זו מפחיתה טעויות אפשריות הקיימות בבדיקות אימונולוגיות רגילות.

הבדיקה משמשת לבקרת מינון טיפול או כחלק מביצוע מבחן דקסמתזון לצורך בירור תפקוד הציר היפופיזה–אדרנל.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:
מדידת ריכוז מדויק של דקסמתזון בדם לצורך הערכת ספיגה או אישור תקינות מבחן דקסמתזון.

שימוש עיקרי:

• בקרה על ביצוע “מבחן דקסמתזון קטן” או “גדול”
• בירור תסמונת קושינג
• התאמת מינון בטיפול במחלות דלקתיות או אוטואימוניות קשות

שיטה:
HPLC – שיטה אנליטית מדויקת המבדילה בין סטרואידים שונים ומונעת תגובות צולבות.

מועד ביצוע הבדיקה

הבדיקה מתבצעת בבוקר, לרוב במועד קבוע לאחר נטילת התרופה (למשל 8–12 שעות לאחר בליעת הטבליה במסגרת מבחן אבחנתי).

הכנה לבדיקה

• צום של לפחות 8 שעות (מים מותרים)
• הגעה במצב מנוחה, ללא עישון שעה לפני הבדיקה
• אם הבדיקה מתבצעת כחלק ממבחן דקסמתזון – יש ליטול את התרופה בדיוק בשעה שנקבעה על ידי הרופא (לרוב בשעה 23:00 בלילה שלפני הבדיקה)
• חשוב לרשום את שעת נטילת הטבליה ולדווח עליה לצוות הרפואי

מה עלול להשפיע על התוצאה?

גורמים העלולים להפחית את רמת הדקסמתזון:

• תרופות המגבירות פעילות אנזימי כבד (כגון פנוברביטל, ריפמפיצין, פניטואין) – עלולות לזרז פירוק התרופה

גורמים העלולים להעלות את הרמה:

• מחלות כבד
• תרופות מסוימות המאיטות מטבוליזם של סטרואידים

לפיכך, יש לעדכן על כל טיפול תרופתי קבוע.

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

• כאשר במבחן דקסמתזון רמת הקורטיזול לא ירדה כמצופה
• לצורך אישור שהתרופה נספגה כראוי
• בהתאמת מינון בטיפול ממושך בגלוקוקורטיקואידים

כיצד מפרשים את התוצאות?

• רמה נמוכה לאחר נטילת טבליה – עשויה להעיד על ספיגה לקויה או פירוק מהיר, ועלולה לגרום לתוצאה מטעה במבחן הקורטיזול
• רמה תקינה בהתאם למינון – מאשרת שבוצע מבחן תקין, והתגובה ההורמונלית משקפת את תפקוד בלוטות האדרנל

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
המשמעות הקלינית נקבעת בשילוב רמת קורטיזול ו-ACTH  ובהקשר של המבחן האבחנתי.

בדיקות משלימות אפשריות

• קורטיזול בדם (במקביל לבדיקה)
• ACTH
• בדיקות תפקודי כבד (ALT,  AST)
• הדמיה של בלוטות האדרנל או יותרת המוח בהתאם לצורך
• ייעוץ אנדוקרינולוגי

המשך בירור רפואי

כאשר רמת הדקסמתזון תקינה אך הקורטיזול אינו מדוכא, הדבר עשוי לתמוך באבחנה של תסמונת קושינג.
אם רמת הדקסמתזון נמוכה מהמצופה – יש לשקול חזרה על המבחן בתנאים מבוקרים.

החלטות רפואיות מתקבלות בהתאם למכלול הממצאים.