בדיקת DGP מזהה נוגדנים כנגד פפטידים דה־אמידיים של גליאדין – רכיב בחלבון הגלוטן המצוי בחיטה, שעורה ושיפון. אצל אנשים עם נטייה לצליאק, מערכת החיסון מגיבה באופן חריג לחלבון זה לאחר שעבר שינוי אנזימטי במעי. הבדיקה נחשבת מדויקת יותר מהבדיקות הישנות לגליאדין טבעי, והיא משמשת לאבחון מוקדם של צליאק ולהערכת תגובה לתזונה ללא גלוטן.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים מסוג IgA ו־IgG כנגד פפטידים דה־אמידיים של גליאדין.
מטרות עיקריות:
הבדיקה משקפת תגובה חיסונית הקשורה ישירות לפגיעה ברירית המעי הדק.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA, למדידה כמותית של נוגדנים מסוג IgA ו־IgG.
הכנה לבדיקה
חשוב: הבדיקה צריכה להתבצע כאשר המטופל צורך גלוטן באופן קבוע.
הימנעות מגלוטן במשך מספר שבועות לפני הבדיקה עלולה לגרום לתוצאה שלילית שגויה.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
במטופלים עם חסר ב־IgA, לעיתים נוגדני DGP מסוג IgG הם הסמן היחיד לצליאק.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר עולה חשד לצליאק, במיוחד במצבים כגון:
בילדים צעירים, נוגדני DGP עשויים להופיע מוקדם יותר מנוגדנים ל־tTG.
כיצד מפרשים את התוצאות?
תוצאה חיובית מעלה חשד משמעותי לצליאק, אך אינה מהווה אבחנה סופית.
נהוג לבחון במקביל רמות נוגדנים נוספים ולהצליב עם תסמינים קליניים.
ירידה ברמות הנוגדנים לאחר התחלת דיאטה ללא גלוטן עשויה להעיד על תגובה טובה לטיפול תזונתי.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, מומלץ לפנות להערכת גסטרואנטרולוג לצורך החלטה על המשך בירור, לרבות אפשרות לביופסיה והתחלת דיאטה ללא גלוטן.
ההחלטה מתקבלת על בסיס שילוב תסמינים, בדיקות דם וממצאי הדמיה או אנדוסקופיה.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
