בדיקת Anti-dsDNA מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד DNA דו-גדילי טבעי של תאי הגוף. מדובר באחד הסמנים הספציפיים ביותר לזאבת מערכתית. רמת הנוגדנים נוטה לעלות בעת התלקחות המחלה ולעיתים קשורה באופן ישיר למידת הפעילות הדלקתית ולסיכון לפגיעה כלייתית.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים ל-DNA דו-גדילי בדם.
היא משמשת ל:
רמות גבוהות של הנוגדן מקושרות לעיתים לפגיעה כלייתית.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA או בשיטת אימונופלואורסנציה עם Crithidia luciliae לצורך הגברת הספציפיות.
הכנה לבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה באותה מעבדה לצורך השוואה מדויקת לאורך זמן.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
רמת הנוגדנים משתנה בהתאם לפעילות המחלה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים תסמינים כגון:
בנוסף, הבדיקה מבוצעת לצורך מעקב תקופתי אצל מטופלים עם זאבת ידועה.
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה גבוהה של Anti-dsDNA תומכת באבחנה של זאבת מערכתית, במיוחד כאשר ANA חיובי.
עלייה פתאומית ברמה עשויה להקדים התלקחות קלינית, ולעיתים קשורה לפגיעה כלייתית.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של רמות גבוהות, נהוג להשלים הערכת תפקודי כליה ולבחון צורך בהתאמת טיפול.
במעקב שגרתי, שינוי ברמת הנוגדנים עשוי להוביל להערכת פעילות המחלה מחדש.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
