מאתרת נוגדנים עצמיים ספציפיים המכוונים כנגד חלבונים בגרעין התא.
בדיקת ENA היא פאנל בדיקות דם המזהה נוגדנים עצמיים כנגד חלבונים מסוימים המצויים בגרעין התא. בניגוד לבדיקת ANA כללית שמצביעה על קיום תהליך אוטואימוני, בדיקת ENA מסייעת בזיהוי מדויק יותר של סוג המחלה. הבדיקה מהווה שלב מתקדם בבירור מחלות רקמת חיבור מערכתיות.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מזהה נוגדנים כנגד מספר אנטיגנים גרעיניים, לרוב כולל:
כל נוגדן מקושר למחלה שונה, ולכן הפאנל מאפשר אפיון מדויק יותר של המחלה האוטואימונית.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת אימונובלוט או ELISA, המאפשרת זיהוי ממוקד של נוגדנים ספציפיים.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
נוכחות של נוגדן מסוים עשויה לכוון למחלה ספציפית, אך אינה מספיקה לבדה לקביעת אבחנה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר בדיקת ANA כללית נמצאה חיובית, או כאשר קיימים תסמינים כגון:
הבדיקה מסייעת בהבחנה בין זאבת, תסמונת שיוגרן, סקלרודרמה ומחלות רקמת חיבור נוספות.
כיצד מפרשים את התוצאות?
פענוח תוצאות בדיקת ENA נעשה בהצלבה עם תסמינים קליניים ובדיקות נוספות.
דוגמאות לקישור בין נוגדן למחלה:
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של זיהוי נוגדן ספציפי, נהוג להמשיך בהערכת איברים העלולים להיות מעורבים במחלה, כגון בדיקות תפקודי כליה, הדמיה ריאתית או אקו לב.
המשך הבירור והטיפול נקבעים לאחר הערכה ראומטולוגית מלאה.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
