אריתרופויאטין הוא הורמון המיוצר בעיקר בכליות וכמות קטנה ממנו בכבד. תפקידו העיקרי הוא לווסת את ייצור תאי הדם האדומים במח העצם.
כאשר רמת החמצן ברקמות יורדת, הכליות מגבירות את הפרשת ההורמון, וכך מעודדות ייצור מוגבר של אריתרוציטים לצורך שיפור אספקת החמצן.
מדידת רמת אריתרופויאטין מסייעת להבין את הסיבה לאנמיה או, מנגד, לעלייה חריגה בהמוגלובין ובמספר תאי הדם האדומים.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
בירור גורמים לאנמיה או לאריתרוציטוזיס והערכת תפקוד כלייתי ומח עצם.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר (עד 10:00), מאחר שלרמת ההורמון קיימים שינויים יומיים.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים היכולים להעלות את רמת ההורמון:
גורמים היכולים להוריד את הרמה:
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה נמוכה בשילוב אנמיה עשויה להעיד על ירידה בייצור ההורמון, לרוב על רקע מחלת כליות.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ההערכה נעשית בשילוב ספירת דם מלאה, רטיקולוציטים, תפקודי כליה ובירור קליני מלא.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר רמת האריתרופויאטין אינה תואמת את רמת ההמוגלובין, ייתכן צורך בבירור המטולוגי נוסף, לרבות בדיקות גנטיות או בדיקת מח עצם.
כל החלטה רפואית מתקבלת על בסיס הערכה כוללת של הממצאים הקליניים והמעבדתיים.
