פיברינוגן הוא חלבון המיוצר בכבד ומהווה גורם קרישה מרכזי. בתהליך הקרישה הוא הופך לפיברין ויוצר את שלד הקריש האחראי לעצירת דימום.
בנוסף לתפקידו במערכת הקרישה, פיברינוגן נחשב חלבון פאזה חריפה ולכן רמתו עולה במצבי דלקת, זיהום או טראומה.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת רמת הפיברינוגן בפלזמה לצורך בדיקת מערכת הקרישה וזיהוי תהליכים דלקתיים.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה קואגולומטרית בשיטת Clauss.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
עלייה או ירידה ברמה אינן מהוות אבחנה בפני עצמן.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה גבוהה עשויה להעיד על תהליך דלקתי פעיל או עלייה בסיכון לקרישיות.
רמה נמוכה עשויה להעיד על פגיעה בייצור הכבדי או הפרעה במערכת הקרישה.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
יש לשלב את התוצאה עם PT, aPTT ומדדים נוספים.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר מזוהה חריגה, ייתכן שיומלץ על בירור המטולוגי נוסף או התאמת טיפול בהתאם למצב הקליני.
בדיקות חוזרות עשויות להידרש למעקב.
ההחלטות מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית.
