מודדת את כמות ההורמון קורטיזול הפעיל שאינו קשור לחלבונים בדם.
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המיוצר בקליפת בלוטות האדרנל ומשחק תפקיד מרכזי בתגובה למצבי סטרס, ויסות לחץ דם, איזון רמות סוכר והשפעה על מערכת החיסון.
בדם, כ־90–95% מהקורטיזול קשור לחלבונים (בעיקר CBG ואלבומין) ואינו פעיל ביולוגית.
הקורטיזול החופשי הוא החלק שאינו קשור לחלבונים — והוא זה שחודר לתאים ומשפיע בפועל על תפקוד הגוף.
כאשר רמות חלבוני הקשירה משתנות — למשל בהריון, בשימוש באסטרוגנים או במחלות כבד — בדיקת קורטיזול כללי עלולה שלא לשקף את הפעילות ההורמונלית האמיתית. במצבים אלה, מדידת הקורטיזול החופשי מאפשרת הערכה מדויקת יותר של פעילות האדרנל.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת רמת הקורטיזול הפעיל בדם, ללא תלות ברמות חלבוני הקשירה.
שימוש עיקרי:
בירור חשד לתסמונת קושינג
בירור אי־ספיקה אדרנלית
הערכת נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון
מצבים שבהם קורטיזול כללי אינו תואם לתמונה הקלינית
שיטה:
מדידה ישירה באמצעות דיאליזה בשיווי משקל או חישוב על בסיס רמות קורטיזול כללי ו-CBG.
מועד ביצוע הבדיקה
⚠️ הבדיקה מתבצעת בשעות הבוקר בלבד (07:00–10:00).
לקורטיזול קיים קצב יומי מובהק: רמתו גבוהה בשעות הבוקר ויורדת במהלך היום. דגימה בשעה לא מתאימה עלולה לפגוע במשמעות האבחנתית.
הכנה לבדיקה
צום של 8–12 שעות לפני הבדיקה (מים מותרים)
הימנעות ממאמץ גופני משמעותי ב־24 השעות שלפני הבדיקה
ישיבה במנוחה כ־20–30 דקות לפני נטילת הדם
אין לעשן לפחות שעה לפני הדגימה
יש לעדכן על טיפול בסטרואידים או תרופות הורמונליות
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים היכולים להעלות את רמת הקורטיזול החופשי:
גורמים המשנים חלבוני קשירה (אך אינם מעלים בהכרח את הקורטיזול החופשי):
במצבים אלו, קורטיזול כללי עשוי להיות גבוה באופן מטעה, בעוד שהקורטיזול החופשי משקף בצורה מדויקת יותר את הפעילות הביולוגית.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
הערכה נכונה מתבצעת בשילוב תסמינים, בדיקות נוספות (כגון קורטיזול בשתן או מבחן דקסמתזון) ובהקשר קליני מלא.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר קיימת חריגה משמעותית ברמת הקורטיזול החופשי, נהוג להשלים בירור הורמונלי ולעיתים גם הדמיה של בלוטות האדרנל או ההיפופיזה.
ההחלטות מתקבלות באופן פרטני בהתאם לממצאים המעבדתיים ולתמונה הקלינית.
