גסטרין הוא הורמון מרכזי במערכת העיכול, המיוצר בתאי G שבאנטרום הקיבה. תפקידו העיקרי הוא לעודד הפרשת חומצה הידרוכלורית (חומצת קיבה), החיונית לעיכול תקין של מזון.
באופן תקין קיימת מערכת בקרה הדדית בין רמת החומציות לבין רמת הגסטרין: כאשר רמת החומצה עולה – הפרשת הגסטרין יורדת. במצבים פתולוגיים מסוימים, כגון גסטרינומה (גידול מפריש גסטרין) או גסטריטיס אטרופית, מנגנון זה משתבש ועלולה להתפתח הפרעה משמעותית במאזן החומציות.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת תפקוד הפרשת החומצה בקיבה ואיתור מצבים של ייצור יתר הורמונלי.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית (כימילומינסנציה) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
יש לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר ובמצב מנוחה.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים להעלות את רמת הגסטרין:
גורמים העלולים להשפיע על ירידה ברמות:
לפיכך יש לפרש את התוצאה בהתאם לרקע הקליני והתרופתי.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
האבחנה הסופית מבוססת על שילוב בדיקות חומציות (pH-מטריה), גסטרוסקופיה והערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר רמת הגסטרין גבוהה משמעותית, ייתכן צורך בהשלמת בירור הדמייתי של חלל הבטן ושל הלבלב.
ההחלטות מתקבלות בהתאם לממצאי המעבדה, תלונות המטופל ותוצאות הבדיקות האנדוסקופיות.
