אלקטרופורזה של המוגלובין היא שיטה מעבדתית המאפשרת להפריד ולזהות סוגים שונים של המוגלובין בדם על-פי המטען החשמלי שלהם.
הבדיקה משמשת לאיתור צורות תקינות ובלתי תקינות של המוגלובין, ויש לה חשיבות רבה באבחון מחלות דם תורשתיות.

בדיקה זו מאפשרת הערכה מדויקת של הרכב ההמוגלובין ומסייעת בזיהוי המוגלובינופתיות שונות.

מתי מבצעים את הבדיקה?

הבדיקה ניתנת לביצוע במצבים הבאים:

• חשד למחלות תורשתיות של ההמוגלובין
• אנמיה ממקור לא ברור
• חשד לאנמיה חרמשית או לתלסמיה
• חריגות בספירת דם כללית
• היסטוריה משפחתית של המוגלובינופתיות
• סקר טרום-לידתי או טרום-התעברותי
• מעקב אחר המוגלינופתיות ידועות
• אינדיקציות קליניות נוספות לפי שיקול דעת רפואי

מועד ביצוע הבדיקה

📌 ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעה במהלך היום.
ברוב המקרים הבדיקה מתבצעת כחלק מהערכה המטולוגית מורחבת.

הכנה לבדיקה

ברוב המקרים אין צורך בהכנה מיוחדת.

• ניתן לבצע את הבדיקה ללא קשר לארוחות, אלא אם ניתנה הנחיה אחרת
• מותר לשתות מים
• חשוב ליידע את הרופא על נטילת תרופות או על עירוי דם שבוצע לאחרונה, שכן גורמים אלו עשויים להשפיע על התוצאות

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם ורידי.
דגימת הדם נבדקת בשיטת אלקטרופורזה לצורך זיהוי סוגי ההמוגלובין.
משך הפעולה קצר ואורך מספר דקות.

קבלת תוצאות ופענוח

תוצאות הבדיקה מתקבלות לרוב בתוך 3–7 ימי עבודה, בהתאם למעבדה.
פענוח התוצאה מתבצע על ידי רופא, ולעיתים על ידי רופא המטולוג, תוך התייחסות למצב הקליני ולנתונים מעבדתיים נוספים.

כאשר מתגלים ממצאים חריגים בהרכב ההמוגלובין, נהוג לשלב את התוצאה עם בדיקות דם נוספות ונתונים קליניים.
ההחלטה על המשך בירור, ייעוץ גנטי או מעקב מתקבלת לאחר הערכה רפואית מקצועית.