נוגדני IgM לנגיף הפטיטיס A מופיעים בשלבים הראשונים של הזיהום החריף ומהווים סמן סרולוגי לזיהום פעיל או לאחרונה. ייצורם מתחיל לרוב בסמוך להופעת התסמינים, ולעיתים אף מספר ימים לפני הופעת צהבת.

נוגדנים אלה נשארים בדם בדרך כלל במשך 3–6 חודשים ולאחר מכן נעלמים בהדרגה. זיהויים מאפשר להבחין בין זיהום חריף לבין חיסוניות קודמת.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:

זיהוי איכותי של נוגדני IgM לנגיף הפטיטיס A בסרום.

שימוש עיקרי:

• אבחון הפטיטיס A חריף
• בירור צהבת ועלייה באנזימי כבד
• בדיקת מגעים במוקד הדבקה

שיטה:

בדיקה אימונוכימית כגון IHLA או  ELISA.

מועד ביצוע הבדיקה

ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעות היום, אך לרוב מומלץ בשעות הבוקר.

הכנה לבדיקה

• רצוי צום של 4–8 שעות לפני הבדיקה
• מותר לשתות מים
• יש להימנע מצריכת אלכוהול ב־24 השעות שלפני הבדיקה
• יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי יום לפני הדגימה

אין צורך בהכנה תזונתית מיוחדת.

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• דיכוי חיסוני משמעותי העלול לעכב יצירת נוגדנים
• עירוי דם או פלזמה בתקופה סמוכה לבדיקה
• תגובה צולבת נדירה עם זיהומים ויראליים אחרים
• בדיקה מוקדמת מאוד בשלב הסרולוגי

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

בהופעת תסמינים כגון:

• צהבת
• שתן כהה
• בחילות והקאות
• כאב ברביע ימני עליון של הבטן
• עייפות משמעותית
• במגע עם חולה מאומת

כיצד מפרשים את התוצאות?

• תוצאה חיובית מעידה על זיהום חריף או לאחרונה בנגיף הפטיטיס A.
• תוצאה שלילית עשויה להעיד על היעדר זיהום או על שלב מוקדם מאוד לפני הופעת נוגדנים.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
במקרים מסוימים יש להשלים בדיקת IgG ובדיקות תפקודי כבד לצורך הערכה מלאה.

בדיקות משלימות אפשריות

• Hepatitis A Ab IgG
• ALT  ו-AST
• בילירובין
• בדיקות לסמנים של הפטיטיס B ו-C
• ייעוץ זיהומולוגי או גסטרואנטרולוגי

המשך בירור רפואי

כאשר מזוהים נוגדני IgM, נדרשת הערכה קלינית מלאה וקביעת אמצעי בידוד בהתאם לצורך.

במרבית המקרים המחלה חולפת עצמונית, אך יש צורך במעקב רפואי למניעת סיבוכים.

החלטות מתקבלות בהתאם למצב הקליני ולבדיקות ההמשך.