נגיף הפטיטיס D הוא נגיף ייחודי התלוי בקיומו של נגיף הפטיטיס  B. הוא משתמש באנטיגן השטחי של HBV כמרכיב מעטפת, ולכן יכול להתרבות רק אצל מטופלים עם HBsAg חיובי.

זיהוי נוגדנים כוללים ל-HDV  מאפשר לאתר חשיפה לנגיף הדלתא. שילוב של הפטיטיס B ו-D  נחשב למחלה אגרסיבית יותר, עם סיכון גבוה יותר להתקדמות מהירה לשחמת ולאי ספיקת כבד.

בדיקת הנוגדנים משמשת כלי סקר ראשוני לאיתור קו-אינפקציה או סופר-אינפקציה בחולים עם הפטיטיס  B.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:

זיהוי איכותי של נוגדנים כוללים (IgM  ו-IgG) לנגיף הפטיטיס  D.

שימוש עיקרי:

• סקר נשאי HBV לאיתור הדבקה משולבת
• בירור החמרה פתאומית באנזימי כבד בחולי הפטיטיס B כרוני
• השלמת פרופיל סרולוגי בזיהומי כבד ויראליים

שיטה:

בדיקה אימונוכימית כגון ELISA או  IHLA.

מועד ביצוע הבדיקה

מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.

הכנה לבדיקה

• יש להיות בצום של 8–12 שעות לפני הבדיקה
• מותר לשתות מים
• יש להימנע ממאמץ גופני ומעישון כ־30 דקות לפני הדגימה
• אין הכנה ייחודית מעבר לבדיקת דם ורידית רגילה

תנאי הכרחי לביצוע הבדיקה הוא סטטוס HBsAg חיובי.

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• מצבי דיכוי חיסוני משמעותי העלולים לגרום לתוצאה שלילית כוזבת
• שלב מוקדם מאוד לאחר הדבקה שבו טרם נוצרו נוגדנים
• תגובות צולבות נדירות בזיהומים ויראליים אחרים

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

• בכל מטופל עם HBsAg חיובי לפחות פעם אחת
• בעלייה חדה באנזימי כבד בחולה עם הפטיטיס B כרוני
• בבירור מחלת כבד לא מוסברת על רקע  HBV

כיצד מפרשים את התוצאות?

• תוצאה חיובית מעידה על חשיפה לנגיף הפטיטיס D ודורשת בירור נוסף לקביעת פעילות הזיהום.
• תוצאה שלילית מעידה על היעדר נוגדנים, אך אינה שוללת לחלוטין הדבקה מוקדמת מאוד.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
נוכחות נוגדנים מחייבת השלמת בדיקת HDV RNA PCR לצורך קביעה האם מדובר בזיהום פעיל.

בדיקות משלימות אפשריות

• HDV RNA PCR  כמותי
• Anti-HDV IgM
• HBV PCR Quant
• ALT  ו-AST
• אלסטוגרפיה של הכבד
• ייעוץ זיהומולוגי או גסטרואנטרולוגי

המשך בירור רפואי

כאשר מתקבלת תוצאה חיובית ל-Anti-HDV, השלב הבא הוא בדיקת RNA של הנגיף לקביעת פעילותו.

הטיפול בזיהום משולב HBV ו-HDV  דורש הערכה רפואית ייעודית ומעקב צמוד.

החלטות מתקבלות בהתאם לממצאים הקליניים והמעבדתיים.