מזהה נוגדנים עצמיים התוקפים חלבונים בגרעין התא, ומשמשת בעיקר לאבחון זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) או זאבת הנגרמת מתרופות (Drug-induced lupus).
בדיקת נוגדנים להיסטונים מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד חלבונים בגרעין התא האחראים לארגון ה-DNA. הופעת נוגדנים אלו קשורה בעיקר לזאבת הנגרמת מתרופות, מצב שבו תסמינים דמויי זאבת מתפתחים כתופעת לוואי של טיפול תרופתי מסוים. ברוב המקרים, לאחר הפסקת התרופה, התסמינים דועכים בהדרגה.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים עצמיים כנגד היסטונים בדם.
היא משמשת ל:
נוגדנים אלו שכיחים מאוד בזאבת הנגרמת מתרופות.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA לקביעה כמותית של רמת הנוגדנים.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
בזאבת הנגרמת מתרופות, נוגדנים להיסטונים מזוהים בשכיחות גבוהה מאוד.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר מופיעים תסמינים כגון:
הבדיקה מסייעת להבחין בין מחלה אוטואימונית ראשונית לבין תגובה תרופתית.
כיצד מפרשים את התוצאות?
תוצאה חיובית מחייבת בחינה של ההיסטוריה התרופתית.
במקרים רבים של זאבת הנגרמת מתרופות, נוגדנים ל-DNA דו-גדילי אינם מזוהים, בעוד שנוגדנים להיסטונים כן מופיעים.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר קיימת התאמה בין תוצאה חיובית לשימוש בתרופה מסוימת, נהוג לשקול הפסקת התרופה תחת פיקוח רפואי.
בדרך כלל התסמינים משתפרים תוך שבועות עד חודשים לאחר הפסקת החשיפה.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
