הומוציסטאין היא חומצה אמינית המכילה גופרית, שאינה מתקבלת מהמזון אלא נוצרת בגוף במהלך חילוף החומרים של מתיונין.
באופן תקין, הומוציסטאין עובר פירוק מהיר בתהליך התלוי בחומצה פולית (ויטמין B9), ויטמין B12 וויטמין B6. כאשר קיים חסר בוויטמינים אלו או פגיעה במסלולי המטבוליזם, ההומוציסטאין מצטבר בדם.
רמות גבוהות עלולות לפגוע בשכבה הפנימית של כלי הדם (אנדותל), לעודד יצירת קרישים ולהגביר סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת סיכון קרדיווסקולרי ואיתור חסר סמוי בוויטמינים מקבוצת B.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית (כימילומינסנציה) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים להעלות את רמת ההומוציסטאין:
גורמים העלולים להוריד את הרמה:
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
חשיבות מיוחדת בנשים
רמות גבוהות של הומוציסטאין עלולות להפריע להשרשת העובר ולפגוע בזרימת הדם לשליה.
לכן הבדיקה רלוונטית במיוחד בתכנון הריון ובהיסטוריה של סיבוכי הריון.
כיצד מפרשים את התוצאות?
גם חריגה קלה מעל הטווח התקין עשויה להעלות סיכון ליצירת קרישים.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
האבחנה הסופית נקבעת בהתאם לרמות חומצה פולית, ויטמין B12, תפקודי כליה ותמונה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר רמת ההומוציסטאין גבוהה, נהוג לשקול טיפול בוויטמינים מקבוצת B והתאמת תזונה.
לאחר 1–2 חודשים מומלץ לבצע בדיקה חוזרת להערכת יעילות ההתערבות.
החלטות טיפוליות מתקבלות באופן פרטני בהתאם לרקע הרפואי.
