מודדת את רמת הנוגדנים הראשוניים המיוצרים על ידי מערכת החיסון בתגובה לזיהום חריף.
בדיקת IgM מודדת את רמת האימונוגלובולין M בדם – סוג הנוגדנים הראשון שמיוצר כאשר הגוף נחשף לזיהום חדש. IgM נחשב לחלק מהתגובה הראשונית של מערכת החיסון, ומופיע בשלב מוקדם של מחלה חריפה. בניגוד ל־IgG, הוא אינו יוצר זיכרון חיסוני ממושך ונעלם לרוב לאחר שהזיהום חולף.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת את רמת IgM הכללי בדם.
היא משמשת ל:
נוכחות IgM מוגבר עשויה להעיד על שלב אקוטי של מחלה.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
המדידה מתבצעת בשיטות כמותיות כגון נפלומטריה או טורבידימטריה.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים לעלייה:
גורמים לירידה:
רמת IgM עשויה להשתנות במהירות בהתאם לשלב המחלה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר מופיעים תסמינים כגון:
מאחר ו־IgM אינו עובר דרך השליה, זיהויו בדם של יילוד מעיד על תגובה חיסונית עצמאית.
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של רמת IgM גבוהה, נהוג להשלים בירור ממוקד לזיהום חשוד באמצעות בדיקות סרולוגיות ספציפיות או בדיקות מולקולריות.
כאשר הרמה נמוכה מהמצופה, ייתכן צורך בהערכה אימונולוגית להערכת חסר חיסוני.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
