יוד הוא מיקרואלמנט חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4. כ־90% מהיוד הנצרך דרך המזון מופרש דרך הכליות, ולכן ריכוזו בשתן נחשב למדד המקובל ביותר להערכת מצב היוד בגוף.
הבדיקה מאפשרת להעריך האם קיים חסר ביוד או עודף, מצבים העלולים להשפיע על תפקוד בלוטת התריס, חילוף החומרים והתפתחות תקינה, במיוחד בילדים ובנשים בגיל הפוריות.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
מדידה כמותית של ריכוז יוד בשתן לצורך הערכת אספקת יוד תזונתית.
שימוש עיקרי:
שיטה:
ספקטרומטריית מסה בשילוב פלזמה מצומדת אינדוקטיבית (ICP-MS).
מועד ביצוע הבדיקה
לרוב נאספת דגימת שתן חד-פעמית, רצוי הדגימה השנייה של הבוקר.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
ריכוז יוד בדגימה חד-פעמית עשוי להשתנות בהתאם לכמות השתייה, ולכן לעיתים מחשבים את היחס ליוד לקריאטינין.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ההערכה נעשית בשילוב רמות TSH, Free T4, בדיקת אולטרסאונד בלוטת התריס ובהתאם להקשר הקליני.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של חסר משמעותי ביוד, ניתן לשקול התאמת תזונה או מתן תוספי יוד בפיקוח רפואי.
במקרה של עודף יוד, ייבחן מקור החשיפה ותישקל התאמת טיפול בהתאם למצב הקליני.
החלטות מתקבלות בהתאם לתמונה ההורמונלית ולבדיקות ההמשך.
