בדיקת LKM-1 מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד אנזים המצוי בתאי הכבד. נוגדנים אלו נחשבים סמן מרכזי להפטיטיס אוטואימונית מסוג 2 – צורה אגרסיבית יחסית של דלקת כבד כרונית, המופיעה לעיתים קרובות בילדים ובצעירים. אבחון מוקדם חשוב למניעת התקדמות לפיברוזיס או שחמת.

מה בודקת הבדיקה?

הבדיקה מודדת נוגדנים מסוג LKM-1 בדם.

היא משמשת לצורך:

• אבחון הפטיטיס אוטואימונית מסוג 2
• בירור עלייה בלתי מוסברת באנזימי כבד
• הבחנה בין דלקת כבד אוטואימונית לדלקת נגיפית

במקרים רבים נוגדנים אלו מופיעים כאשר בדיקות ANA או SMA אינן חיוביות.

אופן ביצוע הבדיקה

מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.

הבדיקה מתבצעת בשיטת אימונופלואורסנציה עקיפה או  ELISA.

הכנה לבדיקה

• יש לבצע את הבדיקה בצום של 8–12 שעות
• מים מותרים ללא הגבלה
• יש להימנע מאלכוהול וממאמץ גופני משמעותי ב־24 השעות שלפני הבדיקה
• אין לעשן לפחות שעה לפני הבדיקה

יש לעדכן את הרופא לגבי מחלות כבד נגיפיות ידועות או טיפול תרופתי קבוע.

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• הפטיטיס C כרונית עשויה לעיתים להיות מלווה בנוגדני  LKM
• טיפול במדכאי חיסון עשוי להפחית רמות נוגדנים
• שלבים מוקדמים של המחלה עשויים להראות טיטר נמוך

הבדיקה נבחנת תמיד בהצלבה עם תפקודי כבד ותסמינים קליניים.

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

כאשר מופיעים ממצאים כגון:

• עלייה מתמשכת ב־ALT  ו־AST
• צהבת
• כאבים ברביע הימני העליון של הבטן
• עייפות משמעותית
• חשד לדלקת כבד שאינה מוסברת על ידי נגיפים

הבדיקה נפוצה במיוחד בבירור ילדים ומתבגרים עם פגיעה כבדית.

כיצד מפרשים את התוצאות?

תוצאה חיובית בטיטר משמעותי תומכת באבחנה של הפטיטיס אוטואימונית מסוג 2.

ערכי טיטר גבוהים בשילוב תמונה קלינית מתאימה מאפשרים קביעת אבחנה והתחלת טיפול.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.

בדיקות משלימות אפשריות

• ALT, AST, בילירובין ו־GGT
• אלקטרופורזה של חלבונים
• SMA
• ANA
• סמנים להפטיטיס נגיפי B ו־C
• ביופסיית כבד

המשך בירור רפואי

במקרה של תוצאה חיובית, נהוג להשלים בירור תפקודי כבד ולעיתים לבצע ביופסיה לצורך הערכת דרגת הדלקת והפיברוזיס.

החלטה על טיפול מתקבלת לאחר הערכה גסטרואנטרולוגית או הפטולוגית מלאה.

במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:

• רופא משפחה
• גסטרואנטרולוג
• הפטולוג