מגנזיום הוא מינרל חיוני המשתתף במאות תגובות אנזימטיות, כולל פעילות שרירים, תפקוד לבבי והולכה עצבית. הכליות אחראיות לוויסות רמות המגנזיום באמצעות הפרשתו או שימורו בהתאם לצורך.
מדידת מגנזיום בשתן מאפשרת להעריך את מידת ההפרשה הכלייתית של המינרל ולסייע בבירור הפרעות במאזן אלקטרוליטים.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
הערכת ריכוז המגנזיום המופרש בשתן לצורך בירור חסר או עודף.
שימוש עיקרי:
שיטה:
שיטה פוטומטרית או ספקטרומטרית למדידת ריכוז מגנזיום.
אופן איסוף הדגימה
לרוב מבוצע איסוף שתן במשך 24 שעות:
יש להעביר למעבדה דגימה מייצגת ולציין את נפח השתן היומי.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
תוצאה חריגה אינה מהווה אבחנה בפני עצמה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
יש לשלב את הנתונים עם רמות מגנזיום בדם והערכה קלינית.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר מתקבלת חריגה משמעותית, ייתכן שיומלץ על בירור נפרולוגי או התאמת טיפול תזונתי ותרופתי.
איזון מגנזיום חשוב לשמירה על תפקוד תקין של הלב והשרירים.
ההחלטות מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית.
