מטנפרין הוא תוצר פירוק של אדרנלין. באופן תקין הוא נוצר בכמויות קטנות, אך בנוכחות גידולים מפרישי קטכולאמינים – כגון פיאוכרומוציטומה או פאראגנגליומה – רמתו בדם עולה משמעותית.
בניגוד לאדרנלין עצמו, אשר מופרש בגלים ועלול להיעלם מהדם תוך דקות ספורות, תהליך הפיכתו למטנפרינים מתרחש באופן רציף בתוך תאי הגידול. לכן מדידת מטנפרין מהווה סמן יציב ואמין יותר לאיתור גידולים אלו.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
שלילת או אישור קיומם של גידולים מפרישי קטכולאמינים.
שימוש עיקרי:
בירור יתר לחץ דם התקפי וקשה שאינו מגיב לטיפול רגיל.
שיטה:
כרומטוגרפיה נוזלית בשילוב ספקטרומטריית מסה (LC-MS/MS) – שיטת “תקן הזהב” למדידה מדויקת.
מועד ביצוע הבדיקה
יש לבצע את הבדיקה בבוקר, בצום.
הכנה לבדיקה
⚠️ שלב המנוחה לפני הדגימה הוא קריטי.
48 שעות לפני הבדיקה יש להימנע מ:
קפה, תה, שוקולד, בננות, פירות הדר, וניל, אגוזים ואלכוהול.
תרופות:
בהתייעצות עם רופא, מומלץ להפסיק 5–7 ימים לפני הבדיקה תרופות מסוימות כגון נוגדי דיכאון וחוסמי בטא, העלולים להשפיע על התוצאה.
אי הקפדה על מנוחה בשכיבה היא הסיבה השכיחה ביותר לתוצאה חיובית שגויה.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים להעלות את הרמה:
לכן יש להקפיד על תנאי בדיקה מבוקרים.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
במקרים של תוצאה גבולית, נהוג לחזור על הבדיקה תוך הקפדה קפדנית על מנוחה מלאה.
כיצד מפרשים את התוצאות?
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
האבחנה נקבעת בשילוב נורמטנפרין, בדיקות שתן והדמיה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר מתקבלת רמה גבוהה באופן עקבי, השלב הבא הוא הדמיה לצורך איתור מקור הגידול.
גידולים אלו עלולים לגרום למשברי לחץ דם מסוכנים, אך ברוב המקרים ניתנים לטיפול ניתוחי מוצלח.
החלטות רפואיות מתקבלות בהתאם לממצאים המעבדתיים והקליניים.
