מטנפרין הוא תוצר פירוק של אדרנלין. בניגוד לקטכולאמינים עצמם, המופרשים בגלים קצרים ומתפרקים במהירות, מטנפרינים נוצרים ומופרשים באופן יציב יותר, ולכן מדידתם בשתן מאפשרת הערכה מהימנה של פעילות הורמונלית לאורך זמן.

בדיקת מטנפרינים בשתן נחשבת בדיקה מרכזית בבירור חשד לפאוכרומוציטומה או פרגנגליומה – גידולים נוירואנדוקריניים העלולים לגרום לעליות חדות בלחץ הדם ולתסמינים סיסטמיים.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:

מדידת ריכוז מטנפרין חופשי או כולל בשתן להערכת פעילות המדולה של האדרנל.

שימוש עיקרי:

• בירור יתר לחץ דם משני
• אבחון פאוכרומוציטומה
• אבחון פרגנגליומה
• מעקב לאחר כריתת גידול נוירואנדוקריני

שיטה:

כרומטוגרפיה נוזלית בשילוב ספקטרומטריית מסה  (LC-MS/MS).

מועד ביצוע הבדיקה

לרוב נדרש איסוף שתן מלא במשך 24 שעות לקבלת ערך ממוצע מהימן.

הכנה לבדיקה

• יש לאסוף את כל השתן במשך 24 שעות במיכל ייעודי
• יש לשמור את המיכל בקירור בטמפרטורה של 2–8 מעלות לאורך כל תקופת האיסוף
• יש לבצע היגיינה לפני כל מתן שתן
• 48  שעות לפני תחילת האיסוף יש להימנע ממזונות העלולים להשפיע על רמות אמינים כגון בננות, אבוקדו, גבינות קשות, קפה, תה חזק, שוקולד ווניל
• יש להימנע מאלכוהול ועישון

יש לתאם עם הרופא הפסקת תרופות מסוימות במידת האפשר

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• סטרס פיזי או רגשי משמעותי
• תרופות כגון נוגדי דיכאון, חוסמי בטא או טיפות אף
• אחסון לא תקין של השתן ללא קירור
• מאמץ גופני סמוך לבדיקה

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

בהתקפים חוזרים של עלייה חדה בלחץ הדם המלווים ב:

• כאב ראש חזק
• דופק מהיר
• הזעה מוגברת
• תחושת חרדה או רעד
• כאשר יתר לחץ הדם אינו מגיב לטיפול תרופתי רגיל

כיצד מפרשים את התוצאות?

• עלייה משמעותית ברמת המטנפרינים, במיוחד פי שניים ומעלה מהגבול העליון, מעלה חשד לגידול נוירואנדוקריני ודורשת בירור הדמייתי.
• עלייה קלה עשויה להיות תוצאה של סטרס או השפעה תרופתית.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
התוצאה נבחנת יחד עם נפח השתן היומי, תסמינים קליניים ובדיקות הדמיה.

בדיקות משלימות אפשריות

• נורמטנפרין בשתן
• מטנפרינים חופשיים בפלזמה
• MRI  או CT בטן עם חומר ניגוד
• מיפוי  MIBG
• ייעוץ אנדוקרינולוגי

המשך בירור רפואי

כאשר רמת המטנפרין גבוהה באופן מובהק, נהוג להשלים בדיקות הדמיה לאיתור מוקד ההפרשה.

אבחון מדויק מאפשר טיפול ממוקד והפחתת סיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים.

החלטות מתקבלות בהתאם לממצאים הקליניים ולבדיקות ההמשך.