משמשת להבחנה בין רמות גבוהות אמיתיות של ההורמון לבין מצב של "מאקרו-פרולקטין" (Macroprolactin).
פרולקטין הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו המרכזי הוא ויסות תהליך ההנקה. עם זאת, בדם הוא עשוי להופיע בצורות שונות.
הצורה הפעילה ביולוגית היא מונומרית. בנוסף קיימת צורה גדולה יותר – מאקרופרולקטין, שהוא קומפלקס של ההורמון עם נוגדנים. מאקרופרולקטין כמעט ואינו פעיל, אך בדיקות רגילות מודדות אותו כחלק מהרמה הכוללת, ועלולות להציג ערכים גבוהים שאינם משקפים הפרעה אמיתית.
שיטת PEG מאפשרת לשקוע את הקומפלקסים הגדולים ולהעריך את רמת הפרולקטין הפעיל בלבד.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
לקבוע האם עלייה בפרולקטין נובעת מעודף הורמון פעיל או מנוכחות מאקרופרולקטין.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית לאחר שקיעת הסרום באמצעות PEG.
מועד ביצוע הבדיקה
יש לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר, כשעתיים–שלוש לאחר ההתעוררות, מאחר שרמת הפרולקטין עולה במהלך השינה.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים היכולים לגרום לעלייה אמיתית ברמת הפרולקטין:
גורם העלול לגרום לעלייה מדומה ללא PEG:
נוכחות מאקרופרולקטין
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר מתקבלת תוצאה גבוהה של פרולקטין בבדיקה רגילה, אך אין תסמינים כגון:
הבדיקה נחשבת שלב חשוב לפני הפניה ל-MRI של ההיפופיזה או התחלת טיפול תרופתי.
כיצד מפרשים את התוצאות?
ירידה משמעותית ברמת הפרולקטין לאחר עיבוד ב-PEG מצביעה על נוכחות מאקרופרולקטין, מצב שבדרך כלל אינו דורש טיפול.
רמה שנותרת גבוהה גם לאחר PEG מעידה על עודף הורמון פעיל ודורשת בירור נוסף.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
ההערכה נעשית בשילוב TSH, בדיקות נוספות והקשר קליני מלא.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר העלייה נובעת ממאקרופרולקטין בלבד, ניתן להימנע מטיפול מיותר או מבירור הדמייתי שאינו נדרש.
כאשר מדובר בעודף פרולקטין פעיל, יש להשלים בירור לאיתור הגורם.
החלטות מתקבלות בהתאם לתמונה הקלינית ולבדיקות ההמשך.
