רנין הוא אנזים ייחודי המיוצר בכליות (במערכת היוקסטה־גלומרולרית). הוא מהווה את מנגנון ההפעלה הראשוני של מערכת ה-RAAS (רנין–אנגיוטנסין–אלדוסטרון), האחראית על ויסות לחץ הדם ומאזן הנוזלים בגוף.
כאשר לחץ הדם יורד או רמת הנתרן בדם פוחתת, הכליות מפרישות רנין. תהליך זה מפעיל שרשרת תגובות הגורמת לכיווץ כלי הדם ולהחזקת נתרן ומים – מנגנון שמעלה את לחץ הדם.
מדידת רמת רנין חשובה במיוחד לצורך בירור מקור יתר לחץ דם והבחנה בין גורם כלייתי, אדרנלי או סיבה אחרת.
מה בודקת הבדיקה?
מטרה:
אבחנה מבדלת של סוגי יתר לחץ דם והערכת זרימת הדם הכלייתית.
שימוש עיקרי:
שיטה:
בדיקה אימונוכימית בשיטת כימילומינסנציה (CLIA) מדגימת דם ורידי.
מועד ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר.
📌 חשוב לציין באיזה תנוחה נלקחה הדגימה (ישיבה או שכיבה), שכן ערכי הייחוס משתנים בהתאם.
הכנה לבדיקה
⚠️ בתיאום עם רופא, יש לשקול הפסקת תרופות המשפיעות על רמת רנין 2–4 שבועות לפני הבדיקה (כגון משתנים, מעכבי ACE, חוסמי בטא).
מה עלול להשפיע על התוצאה?
גורמים העלולים להעלות רמות רנין:
גורמים העלולים להפחית רמות:
תנוחת הגוף בזמן נטילת הדם משפיעה משמעותית על התוצאה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כיצד מפרשים את התוצאות?
האבחנה הסופית מתבססת על חישוב יחס אלדוסטרון/רנין (ARR).
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
רק הערכה קלינית מלאה וחישוב היחס ההורמונלי מאפשרים אבחנה מדויקת.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
כאשר מתקבלת סטייה משמעותית מערכי הייחוס, ייתכן צורך בהשלמת בדיקות הדמיה או בבדיקות הורמונליות דינמיות.
כל החלטה רפואית מתקבלת בהתאם למדדי לחץ הדם, תפקוד הכליות והתמונה הקלינית הכוללת.
