מודדת רמות נוגדנים עצמיים המשמשים כסמן מרכזי.
גורם ראומטואידי הוא קבוצה של נוגדנים עצמיים, לרוב מסוג IgM, המכוונים כנגד נוגדנים אחרים בגוף מסוג IgG. כאשר נוגדנים אלו נקשרים זה לזה נוצרים קומפלקסים חיסוניים העלולים לשקוע ברקמות ולגרום לתהליך דלקתי. הבדיקה מזוהה בעיקר עם דלקת מפרקים ראומטואידית, אך עשויה להיות חיובית גם במצבים דלקתיים וזיהומיים נוספים
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת את רמת הגורם הראומטואידי בדם.
היא משמשת ל:
רמות גבוהות במיוחד עשויות להעיד על מהלך מחלה פעיל יותר.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטות כמותיות כגון אימונוטורבידימטריה או בדיקה כימולומינסנטית, המודדות את ריכוז הנוגדנים בסרום.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
תוצאה שלילית אינה שוללת דלקת מפרקים ראומטואידית, במיוחד בשלבים מוקדמים.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים תסמינים כגון:
הבדיקה מבוצעת כחלק מבירור ראומטולוגי מקיף.
כיצד מפרשים את התוצאות?
ערך חיובי מתון עשוי להופיע גם במצבים דלקתיים כלליים.
ערכים גבוהים משמעותית, יחד עם תסמינים אופייניים, מחזקים חשד לדלקת מפרקים ראומטואידית.
האבחנה נקבעת על סמך שילוב ממצאים קליניים ומעבדתיים.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, נהוג להשלים בירור ראומטולוגי לצורך אבחנה מוקדמת והתאמת טיפול למניעת נזק מפרקי.
גם במקרה של תוצאה שלילית אך תסמינים מתמשכים, יש לשקול המשך בירור.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
