בדיקת Anti-RNP מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד ריבונוקלאופרוטאינים בגרעין התא. נוגדנים אלו מהווים סמן מרכזי במחלת רקמת חיבור מעורבת, הידועה גם כתסמונת שארפ. הם עשויים להופיע גם בזאבת מערכתית ובמחלות אוטואימוניות נוספות של רקמת חיבור.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים מסוג Anti-RNP בדם.
היא משמשת ל:
רמות גבוהות במיוחד של Anti-RNP אופייניות למחלת רקמת חיבור מעורבת.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA או כחלק מפאנל ENA בשיטת אימונובלוט.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
נוכחות הנוגדנים לבדה אינה מספיקה לקביעת אבחנה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר מופיעים תסמינים כגון:
הבדיקה מבוצעת לרוב לאחר ANA חיובי כחלק מבירור מורחב.
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה גבוהה של Anti-RNP בשילוב תסמינים תואמים תומכת באבחנה של מחלת רקמת חיבור מעורבת.
כאשר הנוגדן מופיע יחד עם נוגדנים נוספים, יש להעריך את מכלול התמונה הקלינית.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, נהוג להמשיך בהערכה ראומטולוגית מלאה לצורך אפיון המחלה והערכת מעורבות איברים פנימיים.
ההחלטה על טיפול מתקבלת בהתאם לשילוב הממצאים המעבדתיים והתסמינים הקליניים.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
