סרוטונין הוא חומר ביולוגי פעיל עם תפקידים שונים בגוף.
במוח הוא פועל כמתווך עצבי ומשפיע על מצב רוח, שינה ותיאבון, אך למעשה יותר מ־90% מהסרוטונין בגוף מיוצר במערכת העיכול.

בדם, הסרוטונין נמצא בעיקר בתוך טסיות הדם, והוא מעורב גם בכיווץ שרירים חלקים, בקרישת דם ובפעילות מערכת העיכול.
לכן, למרות שהוא מוכר בציבור כ“הורמון מצב הרוח”, השימוש הרפואי בבדיקה הזו שונה לגמרי.

המטרה המרכזית של בדיקת סרוטונין בדם היא בירור של תסמונת קרצינואידית — מצב נדיר שבו גידולים נוירואנדוקריניים מסוימים מייצרים עודף סרוטונין וגורמים לתסמינים אופייניים.

מתי בדרך כלל בודקים סרוטונין?

הבדיקה נשקלת בעיקר כאשר מופיעים תסמינים שאינם מוסברים בבדיקות שגרתיות, כגון:

• התקפים חוזרים של הסמקה פתאומית בפנים או בצוואר
• שלשולים ממושכים ללא סיבה ברורה
• כאבי בטן או עוויתות במערכת העיכול
• קוצר נשימה או תחושת לחץ בחזה
• תנודות בלתי מוסברות בלחץ הדם
• חשד לגידולים נוירואנדוקריניים של מערכת העיכול או הריאות
• מעקב אחר מחלה נוירואנדוקרינית ידועה

מועד הבדיקה

הבדיקה מתבצעת בשעות הבוקר.
יש להגיע בצום מלא, בדרך כלל לאחר 8–12 שעות ללא אוכל.

הכנה לבדיקה – נקודה חשובה במיוחד

הכנה לא נכונה עלולה לשבש את התוצאה, ולכן חשוב להקפיד על ההנחיות:

• צום של 8–12 שעות (מים מותרים)
• במשך 48 שעות לפני הבדיקה יש להימנע ממזונות העשירים בסרוטונין או טריפטופן, כגון:
  בננות, אננס, קיווי, שזיפים, עגבניות, אגוזי מלך, שוקולד
• להימנע מקפה, תה ומשקאות עם וניל
• אלכוהול — להימנע לחלוטין ב־24 השעות שלפני הבדיקה
• עישון — להימנע לפחות שעה לפני הדגימה
• מאמץ גופני חריג או סטרס משמעותי עלולים להשפיע על הערך
• תרופות מסוימות, כולל נוגדי דיכאון ותרופות נוספות, עשויות להשפיע על התוצאה — שינוי תרופתי נעשה רק בהתייעצות עם רופא

כיצד מתבצעת הבדיקה?

מדובר בבדיקת דם ורידי רגילה, אך עם תנאי טיפול מיוחדים בדגימה.
סרוטונין הוא חומר רגיש, ולכן לאחר נטילת הדם הדגימה נשמרת בקירור, כדי למנוע פירוק של החומר ושיבוש התוצאה.

מבחינת המטופל, תהליך הדגימה עצמו קצר ואינו שונה מבדיקת דם רגילה.

קבלת תוצאות והבנת המשמעות

התוצאות מתקבלות בהתאם למעבדה המבצעת.
ערך גבוה של סרוטונין יכול להתאים לפעילות יתר של גידול נוירואנדוקריני, אך אינו מהווה אבחנה בפני עצמו.

לעיתים משלבים את התוצאה עם בדיקות נוספות, כגון:

• 5-HIAA  בשתן
• כרומוגרנין  A 
• בדיקות הדמיה (CT  או  MRI)

רק שילוב הנתונים מאפשר להבין את המשמעות הקלינית האמיתית.

ייעוץ והכוונה מקצועית

בדיקת סרוטונין אינה בדיקה שגרתית, ופענוחה דורש הסתכלות קלינית רחבה.
כאשר קיימים תסמינים מתאימים או תוצאה חריגה, חשוב להיעזר בהערכה רפואית מסודרת.

לאחר קבלת התוצאה, ניתן לפנות ליועץ רפואי, ובמידת הצורך לקבל הכוונה לרופא מומחה, כגון גסטרואנטרולוג, אנדוקרינולוג או אונקולוג, לצורך המשך בירור והכוונה מדויקת.