מאתרת נוגדנים עצמיים התוקפים תאי שריר חלק, המשמשת בעיקר לאבחון הפטיטיס אוטואימונית (דלקת כבד כרונית).
בדיקת ASMA מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד מרכיבים בתאי שריר חלק, ובעיקר כנגד החלבון אקטין. למרות שמדובר בשם כללי, הבדיקה חשובה במיוחד בתחום מחלות הכבד. זיהוי נוגדנים אלו בטיטר גבוה מהווה סמן מרכזי להפטיטיס אוטואימונית סוג 1 – מחלה כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הכבד ועלולה להוביל לפיברוזיס ואף לשחמת אם אינה מטופלת.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים לשריר חלק בדם.
היא משמשת ל:
טיטר גבוה של ASMA נחשב בעל משמעות קלינית.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת אימונופלואורסנציה עקיפה, הנחשבת לשיטת הייחוס, ולעיתים גם בשיטת ELISA.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
עלייה קלה עשויה להופיע גם ללא מחלת כבד אוטואימונית פעילה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים ממצאים כגון:
הבדיקה מתבצעת כחלק מבירור מחלת כבד כרונית.
כיצד מפרשים את התוצאות?
טיטר גבוה של ASMA בשילוב עלייה באנזימי כבד ועלייה בגמא גלובולינים תומך באבחנה של הפטיטיס אוטואימונית סוג 1.
לעיתים מופיעים ASMA יחד עם נוגדנים אנטי-מיטוכונדריאליים במצבי חפיפה בין מחלות כבד אוטואימוניות.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית בטיטר משמעותי, נהוג להפנות להערכה גסטרואנטרולוגית או הפטולוגית להשלמת בירור, ולעיתים לשקול ביופסיית כבד.
ההחלטה על טיפול מדכא חיסון מתקבלת בהתאם לשילוב הממצאים המעבדתיים והתמונה הקלינית.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
