נתרן הוא אלקטרוליט מרכזי האחראי על ויסות מאזן הנוזלים בגוף ועל שמירה על לחץ דם תקין. הכליות שולטות בכמות הנתרן המופרשת בשתן בהתאם לצריכה התזונתית ולהשפעת הורמונים שונים.

בדיקת נתרן בשתן, לרוב בדגימה חד פעמית, מסייעת בהערכת תפקוד הכליות ובהבנת הסיבה להפרעות במאזן האלקטרוליטים.

מה בודקת הבדיקה?

מטרה:

הערכת הפרשת נתרן דרך הכליות לצורך בירור הפרעות במאזן נוזלים ומלחים.

שימוש עיקרי:

• בירור היפונתרמיה
• בירור פגיעה כלייתית חריפה
• הערכת השפעת משתנים
• בירור מצבי התייבשות או אגירת נוזלים

שיטה:

מדידה באמצעות אלקטרודה סלקטיבית ליונים.

אופן איסוף הדגימה

• בדרך כלל נאספת דגימת שתן אקראית
• יש לבצע ניקוי לפני האיסוף
• יש לאסוף דגימת אמצע זרם במיכל סטרילי

חשוב לעדכן לגבי נטילת משתנים.

הכנה לבדיקה

• אין צורך בצום
• יש לשמור על תזונה רגילה אלא אם ניתנה הנחיה אחרת
• יש לעדכן לגבי תרופות קבועות ובעיקר משתנים

מה עלול להשפיע על התוצאה?

• כמות מלח בתזונה
• נטילת משתנים
• עירוי נוזלים
• הקאות או שלשולים
• הזעה מרובה

תוצאה חריגה אינה מהווה אבחנה בפני עצמה.

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

• בחולשה או בלבול מחשבתי
• בהפרעות אלקטרוליטיות בדם
• בחשד לפגיעה כלייתית חריפה
• באי ספיקת לב
• במצבי התייבשות

כיצד מפרשים את התוצאות?

• רמה נמוכה בשתן על רקע היפונתרמיה עשויה להעיד על איבוד נתרן דרך מערכת העיכול או על אגירת נוזלים.
• רמה גבוהה בשתן על רקע היפונתרמיה עשויה להעיד על הפרעה כלייתית או השפעת תרופות.

⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
יש לשלב את הנתונים עם רמות נתרן בדם והמצב הקליני.

בדיקות משלימות אפשריות

• נתרן ואשלגן בדם
• אוסמולליות שתן ודם
• קריאטינין בשתן
• אלדוסטרון וקורטיזול

המשך בירור רפואי

כאשר מזוהה חוסר איזון משמעותי, ייתכן שיומלץ על בירור נפרולוגי או אנדוקריני והתאמת טיפול נוזלי ותרופתי.

איזון מוקדם של נתרן חשוב למניעת סיבוכים נוירולוגיים ולשמירה על יציבות המערכת הקרדיווסקולרית.

ההחלטות מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית.