מודדת את רמת הנוגדנים העצמיים שתוקפים חלבון חיוני בבלוטת התריס.
בדיקת Anti-Thyroglobulin מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד תירוגלובולין – חלבון המיוצר בבלוטת התריס ומשמש כחומר מוצא ליצירת הורמוני התריס. הופעת נוגדנים אלו שכיחה במחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, ובעלת חשיבות מיוחדת במעקב לאחר כריתת בלוטת התריס בשל ממאירות.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים לתירוגלובולין בדם.
היא משמשת ל:
נוגדנים אלו עלולים להשפיע על מדידת תירוגלובולין עצמו.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת אימונוכימילומינסנציה או ELISA.
הכנה לבדיקה
מה עלול להשפיע על התוצאה?
לעיתים נוגדנים מוגברים ללא הפרעה בתפקוד הבלוטה.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
הבדיקה מבוצעת לרוב יחד עם TSH ו-T4 חופשי.
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה מוגברת של נוגדנים תומכת בתהליך אוטואימוני בבלוטת התריס.
במעקב אונקולוגי, עלייה בטיטר עשויה להשפיע על פרשנות בדיקת תירוגלובולין ולעיתים אף להוות מדד עקיף לפעילות שאריתית.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית עם תפקודי תריס תקינים, נהוג לבצע מעקב תקופתי בלבד.
במטופלים לאחר טיפול בסרטן בלוטת התריס, שינוי ברמת הנוגדנים מחייב הערכה אנדוקרינולוגית ולעיתים הדמיה משלימה.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
