טרנספרין הוא חלבון שמיוצר בכבד ותפקידו להעביר ברזל בדם.
ברזל חופשי אינו בטוח לתאים, ולכן הגוף “אורז” אותו בתוך טרנספרין ומוביל אותו ממקום למקום — מהמעי, ממחזור פירוק של כדוריות דם, אל מח העצם, הכבד או הטחול.
כאשר יש מחסור בברזל, הכבד מגיב בצורה מעניינת: הוא מייצר יותר טרנספרין, בניסיון “לתפוס” כל כמות זמינה של ברזל.
בגלל זה, רמת הטרנספרין בדם יכולה לעלות עוד לפני שרואים ירידה משמעותית בהמוגלובין.
בדיקת טרנספרין משמשת כלי רגיש לזיהוי מוקדם של הפרעות במשק הברזל, במיוחד בשלבים התחלתיים של אנמיה.
מתי בדרך כלל בודקים טרנספרין?
הבדיקה נשקלת במצבים כגון:
מועד הבדיקה
ברוב המקרים הבדיקה מבוצעת בשעות הבוקר, רצוי לפני השעה 10:00.
נהוג להגיע בצום, מאחר שרמות הברזל והחלבונים יציבות יותר בשעות אלו.
הכנה לבדיקה
כיצד מתבצעת הבדיקה?
מדובר בבדיקת דם ורידי רגילה.
מבחינת המטופל — אין הבדל מבדיקת דם שגרתית אחרת.
קבלת תוצאות והבנת המשמעות
התוצאה מתקבלת לרוב בתוך יום עבודה.
רמה גבוהה של טרנספרין לרוב מצביעה על מחסור בברזל, בעוד שרמה נמוכה יכולה להופיע במצבים של עודף ברזל, מחלות כבד, אובדן חלבון או דלקת כרונית.
עם זאת, טרנספרין אינו נבדק לבד.
כדי להבין את התמונה האמיתית, משלבים אותו עם בדיקות נוספות כמו:
רק השילוב ביניהם מאפשר להבין מה באמת קורה במשק הברזל.
ייעוץ והכוונה מקצועית
בדיקת טרנספרין יכולה לאתר בעיה עוד לפני שמופיעים שינויים ברורים בספירת הדם.
כדי להבין אם מדובר במחסור אמיתי, בהשפעה של דלקת או במצב זמני — נדרשת הערכה רפואית מסודרת.
לאחר קבלת התוצאה, ניתן לפנות ליועץ רפואי, ובמידת הצורך לקבל הכוונה לרופא מומחה, כגון רופא פנימי או המטולוג, לצורך המשך בירור ובניית תוכנית מעקב.
