מאבחנת מחלת צליאק ורגישות לגלוטן.
בדיקת TTG מזהה נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד האנזים טרנסגלוטמינאז רקמתי, המצוי ברירית המעי הדק ומשתתף בתהליכי תיקון רקמות. במחלת צליאק, חשיפה לגלוטן גורמת לתגובה חיסונית כנגד האנזים, דבר המוביל לדלקת ולהרס סיסי המעי. בדיקת נוגדנים מסוג IgA ל-TTG נחשבת לבדיקת הסקר המרכזית והמדויקת ביותר לאבחון צליאק.
מה בודקת הבדיקה?
הבדיקה מודדת נוגדנים לטרנסגלוטמינאז רקמתי, לרוב מסוג IgA.
היא משמשת ל:
רמות גבוהות מצביעות על תגובה אוטואימונית לגלוטן.
אופן ביצוע הבדיקה
מדובר בבדיקת דם רגילה הנלקחת מוריד.
הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA למדידה כמותית של רמת הנוגדנים.
הכנה לבדיקה
הימנעות מגלוטן עלולה להביא לתוצאה שלילית שגויה.
מה עלול להשפיע על התוצאה?
במקרה של חסר IgA יש לבצע בדיקת TTG מסוג IgG.
מתי נהוג לבצע את הבדיקה?
כאשר קיימים מצבים כגון:
הבדיקה משמשת כשלב ראשון באבחון מחלת צליאק.
כיצד מפרשים את התוצאות?
רמה גבוהה של נוגדני TTG תומכת באבחנה של צליאק, במיוחד כאשר הערך גבוה משמעותית מעל הנורמה.
לרוב נדרשת הערכה גסטרואנטרולוגית ולעיתים ביופסיית מעי לאישור סופי.
⚠️ פענוח תוצאות הבדיקה מחייב יועץ רפואי.
אין לפרש תוצאה ללא הערכה קלינית מלאה.
בדיקות משלימות אפשריות
המשך בירור רפואי
במקרה של תוצאה חיובית, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לפני התחלת דיאטה ללא גלוטן, כדי להחליט על צורך בבדיקות נוספות.
במעקב אחר צליאק ידועה, ירידה ברמת הנוגדנים מעידה לרוב על היענות טובה לדיאטה.
במקרה של ממצא חריג ניתן לשקול ייעוץ אצל:
