אימונותרפיה באונקולוגיה

מהי אימונותרפיה

אימונותרפיה היא אחת הגישות המרכזיות ברפואה האונקולוגית המודרנית, המבוססת על הפעלת מערכת החיסון של הגוף כנגד תאים סרטניים.

במקרים רבים, המטרה אינה תקיפה ישירה של הגידול, אלא יצירת תנאים שבהם מערכת החיסון תוכל לזהות אותו ולפעול נגדו.

בפועל, הבעיה אינה בהכרח בכך שמערכת החיסון אינה פועלת, אלא בכך שבמקרים מסוימים היא אינה מזהה את הגידול כאיום.

כיצד היא פועלת?

כיצד פועלת אימונותרפיה

מערכת החיסון פועלת באופן מתמיד לזיהוי גורמים זרים או תאים לא תקינים.

היא מסוגלת לזהות זיהומים ולעיתים גם תאים סרטניים. עם זאת, מאחר שתאי סרטן מקורם בתאי הגוף, הם יכולים להימנע מזיהוי על ידי מערכת החיסון.

במצבים אלה:

• מערכת החיסון אינה מזהה את התאים הסרטניים 
• או מזהה אך אינה מגיבה 
• או שהתגובה אינה מספקת 

אימונותרפיה כוללת מספר מנגנונים. חלק מהטיפולים מסייעים למערכת החיסון לזהות מחדש את הגידול, אחרים מחזקים את התגובה החיסונית הקיימת, וישנם טיפולים שמכוונים אותה למטרות ספציפיות.

בפועל, בחירת הטיפול תלויה במאפייני הגידול ולא רק בשם השיטה.

מתי נשקלת?

מתי נשקלת אימונותרפיה

אימונותרפיה אינה משמשת ברוב המקרים כטיפול יחיד.

בפרקטיקה קלינית, היא עשויה להישקל:

• כחלק מטיפול משולב 
• במחלות מתקדמות 
• במצבים של הישנות המחלה 
• כאשר אפשרויות טיפול אחרות מוגבלות 

בחלק מהמקרים, ניתן לשקול אימונותרפיה כבר בשלבים מוקדמים יותר, אך הדבר תלוי בסוג הגידול, במאפיינים הביולוגיים שלו ובמצב הקליני הכולל.

אין גישה אחת שמתאימה לכל המטופלים.

סוגים

סוגי אימונותרפיה

אימונותרפיה כוללת מספר קבוצות טיפוליות שונות.

• מעכבי נקודות בקרה (Checkpoint inhibitors)

קבוצה זו מהווה כיום בסיס מרכזי בטיפול אימונותרפי.

התרופות פועלות על מנגנונים המאפשרים לתאי סרטן לדכא את פעילות מערכת החיסון, ובכך מאפשרות הפעלה מחודשת של התגובה החיסונית.

דוגמאות למנגנונים:

1. PD-1 
2. PD-L1 
3. CTLA-4 

הכנסת טיפולים אלה לשימוש קליני שינתה את הגישה לטיפול במספר סוגי סרטן.

• נוגדנים חד-שבטיים

תרופות אלו מזהות מטרות ספציפיות על פני תאי הגידול.

בהתאם למנגנון הפעולה, הן עשויות:

• לעכב את גדילת הגידול 
• לסמן תאים סרטניים למערכת החיסון 
• לשפר את השפעתם של טיפולים נוספים 

• טיפולים תאיים (כולל  CAR-T)

מדובר בגישה מורכבת יותר, המבוססת על שימוש בתאי מערכת החיסון של המטופל.

התהליך כולל איסוף תאים, עיבודם בתנאי מעבדה והחזרתם לגוף.

לאחר מכן, תאים אלו יכולים לזהות תאים סרטניים ולהגיב אליהם.

שיטה זו מיושמת בעיקר במחלות המטולוגיות, ובתחומים אלו קיים כבר ניסיון קליני משמעותי.

• חיסונים נגד סרטן

תחום זה נמצא עדיין בהתפתחות, אך חלק מהטיפולים כבר מיושמים במצבים מסוימים.

לדוגמה, Sipuleucel-T משמש במקרים מסוימים של סרטן הערמונית.

מטרת הגישה היא לעורר תגובה חיסונית כנגד אנטיגנים הקשורים לגידול.

• מווסתי מערכת החיסון

תרופות אלו משפיעות על פעילות מערכת החיסון באופן כללי.

דוגמאות כוללות אינטרפרונים ואינטרלוקינים.

השימוש בהן פחת עם השנים, בעיקר בשל תופעות לוואי והופעת טיפולים ממוקדים יותר, אך במקרים מסוימים הן עדיין עשויות להישקל.

מחלות שמשתמשים בה

באילו מחלות נעשה שימוש באימונותרפיה

אימונותרפיה משולבת כיום בטיפול במגוון רחב של מחלות אונקולוגיות. יחד עם זאת, אופן השימוש בה משתנה בהתאם לסוג הגידול, המאפיינים הביולוגיים והשלב הקליני.

בפרקטיקה הרפואית, ניתן לראות שימוש באימונותרפיה בעיקר במצבים הבאים:

סרטן ריאה מסוג תאים לא-קטנים (NSCLC)

אחד התחומים המרכזיים בהם אימונותרפיה הפכה לחלק משמעותי מהטיפול.

במקרים רבים נעשה שימוש בתרופות כגון:

1. Pembrolizumab (Keytruda) 
2. Nivolumab (Opdivo) 
3. Atezolizumab (Tecentriq) 

בהתאם למאפייני המחלה, הטיפול יכול להינתן כקו ראשון או בשילוב עם כימותרפיה.

מלנומה

אחד התחומים הראשונים בהם אימונותרפיה הראתה יעילות קלינית משמעותית.

בין התרופות הנפוצות:

1. Nivolumab (Opdivo) 
2. Pembrolizumab (Keytruda) 
3. Ipilimumab (Yervoy) 

בשלבים מתקדמים של המחלה, לעיתים נעשה שימוש בשילוב של Nivolumab יחד עם Ipilimumab.

סרטן כליה

במקרים רבים אימונותרפיה משולבת עם טיפולים ממוקדים.

דוגמאות לשילובים טיפוליים:

1. Nivolumab + Ipilimumab 
2. Pembrolizumab + Axitinib 

שילובים אלו נשקלים בעיקר במחלה מתקדמת או גרורתית.

סרטן שלפוחית השתן

אימונותרפיה יכולה להישקל במקרים של מחלה מתקדמת או לאחר טיפול כימותרפי.

בין התרופות:

1. Pembrolizumab 
2. Atezolizumab 
3. Nivolumab 

סרטן שד (תת-סוג טריפל נגטיב)

השימוש באימונותרפיה תלוי בנוכחות סמנים ביולוגיים, כגון  PD-L1.

במקרים מסוימים נעשה שימוש ב:

• Pembrolizumab (בשילוב עם כימותרפיה) 

סרטן קיבה והוושט

בשלבים מתקדמים של המחלה, ניתן לשקול שילוב אימונותרפיה בהתאם למאפייני הגידול.

תרופות נפוצות:

1. Nivolumab 
2. Pembrolizumab 

סרטן כבד (קרצינומה הפטוצלולרית)

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שילובים טיפוליים חדשים.

לדוגמה:

1. Atezolizumab + Bevacizumab 
2. Durvalumab 

סרטן צוואר הרחם

במקרים של מחלה מתקדמת או חוזרת, ניתן לשקול טיפול אימונותרפי.

תרופות אפשריות:

• Pembrolizumab 

לימפומות (B-cell)

בתחום זה, אימונותרפיה כוללת הן נוגדנים חד-שבטיים והן טיפולים תאיים.

דוגמאות:

1. Rituximab 
2. טיפולי CAR-T כגון:
   1. Tisagenlecleucel (Kymriah)
   2. Brexucabtagene autoleucel (Tecartus)

לוקמיה לימפובלסטית חריפה (B-ALL)

במקרים של הישנות או עמידות לטיפול, ניתן לשקול גישות אימונותרפיות.

לדוגמה:

1. CAR-T therapy (Kymriah) 
2. Blinatumomab 

מיאלומה נפוצה

תחום בו מתפתחים טיפולים מתקדמים, במיוחד בגישות CAR-T.

דוגמאות:

1. Idecabtagene vicleucel 
2. Ciltacabtagene autoleucel 

סרטן הערמונית

השימוש באימונותרפיה מוגבל יחסית, אך קיים במצבים מסוימים.

לדוגמה:

Sipuleucel-T (Provenge) 

גידולי ראש וצוואר

בשלבים מתקדמים של המחלה, ניתן לשלב אימונותרפיה כחלק מהטיפול.

תרופות נפוצות:

1. Pembrolizumab 
2. Nivolumab

חשוב לדעת

מה חשוב לדעת

למרות השימוש ההולך ומתרחב באימונותרפיה, חשוב להבין שלא מדובר בגישה שמתאימה לכל מטופל ולכל סוג של גידול.

בפועל, ההחלטה על התאמת טיפול אימונותרפי מתקבלת לאחר הערכה רפואית מקיפה, והיא מבוססת על מספר גורמים מרכזיים:

• סוג הגידול והמאפיינים ההיסטולוגיים שלו 
• שלב המחלה והיקף הפיזור 
• מאפיינים מולקולריים (כגון ביטוי PD-L1 וסמנים נוספים) 
• טיפולים קודמים והתגובה אליהם 
• מצבו הכללי של המטופל 

בנוסף, יש לקחת בחשבון כי גם כאשר קיימת התאמה עקרונית לטיפול אימונותרפי, התגובה אינה אחידה. ישנם מטופלים שמגיבים היטב לטיפול, ולעומתם מקרים בהם ההשפעה מוגבלת או שאינה מתקבלת כלל.

מסיבה זו, הבחירה בטיפול אינה מתבססת רק על שם התרופה או סוג הטיפול, אלא על מכלול נתונים קליניים. לעיתים קיימות מספר אפשרויות טיפול, וההכרעה ביניהן אינה תמיד חד-משמעית.

תופעות לוואי

פרופיל תופעות הלוואי של אימונותרפיה שונה באופן מהותי מזה של כימותרפיה, והוא קשור למנגנון הפעולה של הטיפול.

בניגוד לטיפולים ציטוטוקסיים, הפועלים ישירות על תאים שמתחלקים במהירות, אימונותרפיה אינה גורמת לנזק ישיר לתאי הגוף. במקום זאת, היא מפעילה את מערכת החיסון — ולעיתים הפעלה זו יכולה להיות מוגברת מהנדרש.

בפועל, תופעות הלוואי עשויות להיות שונות מאוד בין מטופלים, הן בעוצמה והן באופי.

התסמינים הנפוצים יותר כוללים:

• עייפות מתמשכת 
• חום נמוך או תחושת חום 
• פריחה או גרד בעור 
• כאבי מפרקים או שרירים 

עם זאת, בחלק מהמקרים מתפתחות תופעות לוואי הנקראות תופעות חיסוניות (immune-related adverse   events), הנובעות מכך שמערכת החיסון מתחילה לפעול גם כנגד רקמות תקינות.

מצבים אלו יכולים לערב מערכות שונות בגוף, כגון:

• ריאות (פנאומוניטיס) 
• מערכת העיכול (קוליטיס) 
• כבד (הפטיטיס) 
• מערכת אנדוקרינית, כולל פגיעה בתפקוד בלוטת התריס או יותרת הכליה 

בדרך כלל ניתן לשלוט בתופעות אלו כאשר הן מזוהות בשלב מוקדם. לכן, במהלך הטיפול ולאחריו, יש חשיבות למעקב רפואי מסודר ולדיווח על כל שינוי במצב הבריאותי.

חשוב לציין כי תופעות לוואי עשויות להופיע גם זמן מה לאחר סיום הטיפול, ולעיתים אינן מיידיות.

החלטה על טיפול

כיצד מתקבלת החלטה על טיפול

ההחלטה על שילוב אימונותרפיה בתכנית הטיפול אינה מתקבלת באופן אוטומטי, אלא מבוססת על הערכה רפואית מקיפה של המצב הקליני.

בפועל, לא מדובר בבחירה בין “כן” או “לא”, אלא בתהליך של התאמה אישית, שבו נבחנים מספר גורמים במקביל:

• סוג הגידול והמאפיינים ההיסטולוגיים שלו 
• שלב המחלה והיקף הפיזור 
• מאפיינים מולקולריים, כגון ביטוי PD-L1 או סמנים ביולוגיים נוספים 
• טיפולים קודמים והתגובה אליהם 
• מצבו הכללי של המטופל ומחלות רקע 

מעבר לכך, יש לקחת בחשבון כי גם כאשר קיימת התאמה עקרונית לאימונותרפיה, לא בכל המקרים מתקבלת תגובה משמעותית. במצבים מסוימים ניתן לשלב אימונותרפיה עם טיפולים נוספים, כגון כימותרפיה או טיפולים ממוקדים, בעוד שבמקרים אחרים ייתכן שגישה טיפולית אחרת תהיה מתאימה יותר.

לעיתים קיימות מספר אפשרויות טיפוליות, וההחלטה ביניהן אינה תמיד חד-משמעית. במצבים אלו, הבחירה נעשית תוך שקלול של סיכויי התגובה, פרופיל תופעות הלוואי והעדפות המטופל.

בסופו של דבר, ההחלטה אינה מתבססת על שם התרופה בלבד, אלא על מכלול הנתונים הקליניים, במטרה להתאים את הטיפול באופן המדויק ביותר למצב הספציפי.

אימונותרפיה ומחקרים קליניים

בשנים האחרונות תחום האימונותרפיה מתפתח במהירות, וחלק משמעותי מהידע הקיים כיום מבוסס על מחקרים קליניים.

במצבים מסוימים, השתתפות במחקר קליני עשויה להישקל כאחת האפשרויות הטיפוליות, במיוחד כאשר אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות מוגבלות או כאשר קיימת מחלה שאינה מגיבה לטיפולים קודמים.

עם זאת, חשוב להבין שלא כל מטופל מתאים להשתתפות במחקר. לכל מחקר קיימים קריטריונים מוגדרים, הכוללים בין היתר:

• סוג הגידול והמאפיינים הביולוגיים שלו 
• שלב המחלה 
• טיפולים קודמים 
• מצב רפואי כללי 

בנוסף, יש לקחת בחשבון כי טיפולים במסגרת מחקר קליני נמצאים בשלבי בדיקה שונים, ולכן מידת היעילות והבטיחות שלהם עשויה להיות שונה מטיפולים שכבר נמצאים בשימוש שגרתי.

בפועל, ההחלטה על השתתפות במחקר מתקבלת לאחר בחינה מדוקדקת של הנתונים הרפואיים והבנה של היתרונות והסיכונים האפשריים.

לעיתים, עבור מטופלים מסוימים, מחקר קליני עשוי להוות הזדמנות לגישה לטיפולים חדשים שאינם זמינים עדיין במסגרת הטיפול הרגיל. 

חשוב לציין שטיפול מחקרי מתבצע אך ורק במוסדות ציבורים שיכולים לספק את המעטפת טיפולית מתאימה. 

ייעוץ אונקולוגי

במקרים בהם נשקל טיפול אימונותרפי, ניתן להתחיל בייעוץ אונקולוגי.

במסגרת הייעוץ נבחנים המסמכים הרפואיים, מוערכת התמונה הקלינית ונשקלות אפשרויות טיפול בהתאם למצב.

📞 התקשרו: ‎+972-73-374-6844
📧 כתבו לנו במייל: [email protected]
💬 ווטסאפ:   ‎ +972 55-923-1022

מידע חשוב

המידע המופיע בעמוד זה נועד לצרכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה המלצה רפואית, אבחנה או תחליף לייעוץ אישי עם רופא/ה מוסמך/ת.

תל אביב מדיקל קליניק אינה בית מרקחת ואינה מספקת תרופות מכל סוג. המידע על טיפולים תרופתיים, לרבות כימותרפיה ואימונותרפיה, מובא לצורך הסבר כללי בלבד.

כל החלטה טיפולית צריכה להתקבל על ידי הרופא המטפל, בהתאם למצב הרפואי האישי של המטופל/ת.

במקרה של שאלה רפואית, שינוי במצב הבריאותי או צורך בהחלטה טיפולית — יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

הצוות הרפואי

שאלות נפוצות 

שאלות נפוצות – מענה של ד”ר סטפנסקי אירנה