callback
הזמינו פגישת ייעוץ

אוֹ







    callback צרו קשר
    מומחים
    פרופ. שלמה קונסטנטיני
    מנהל מערך נוירוכירורגי ילדים בית חולים דנה נוירוכירורג, מומחה ברמה עולמית בתחום הנוירוכירורגיה לילדים. פרופ. קונסטנטיני נחשב לאחד המומחים הטובים ביותר בטיפול בפתולוגיות ראש מולדות בילדים.
    הרופאים שלנו
    5
    דירוג: 5 מתוך 5
    5 מתוך 5 כוכבים (מבוסס על 1 ביקורת)
    Excellent100%
    Very good0%
    Average0%
    Poor0%
    Terrible0%
    ידע של שפות עברית איטלקית אנגלית

    נוירוכירורג ילדים בכיר | מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ילדים בבית החולים “דנה” איכילוב

    אודות פרופ’ שלמה קונסטנטיני

    פרופ’ שלמה קונסטנטיני הוא נוירוכירורג ילדים, מהמובילים בישראל בתחום ניתוחי המוח וחוט השדרה בילדים. במשך יותר משלושה עשורים הוא מטפל בתינוקות, ילדים ובני נוער עם מחלות נוירוכירורגיות מורכבות, ובהן גידולי מוח, הידרוצפלוס, מומים מולדים של מערכת העצבים, אפילפסיה ומחלות של כלי הדם במוח.

    בשנת 1996 הקים את מחלקה לנוירוכירורגיית ילדים במרכז “דנה” לילדים, ומאז הוא עומד בראשה. במהלך השנים הוביל את התפתחות התחום בישראל, טיפל באלפי מטופלים וביצע אלפי ניתוחים, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות ושיטות ניתוח חדשניות המאפשרות להגיע לדיוק מרבי ולשמור ככל האפשר על תפקודי המוח ומערכת העצבים.

    תחום העיסוק המרכזי שלו כולל ניתוחים לטיפול בגידולים של המוח וחוט השדרה בילדים, ניתוחים אנדוסקופיים, הידרוצפלוס, קראניוסינוסטוזיס, מומי מוח וחוט שדרה, אפילפסיה ניתוחית, קברנומות והפרעות מורכבות נוספות של מערכת העצבים המרכזית. לצד עבודתו הקלינית הוא עוסק גם בפיתוח שיטות טיפול חדשות, במחקר ובהכשרת דור העתיד של נוירוכירורגי הילדים בישראל.

    מטופלים רבים פונים אליו לקבלת חוות דעת שנייה לפני ניתוח, לאחר אבחון של גידול מוחי או כאשר קיימת התלבטות בין מספר אפשרויות טיפול. במסגרת הייעוץ הוא מקדיש זמן להבנת מצבו של כל ילד, לעבור יחד עם המשפחה על בדיקות ההדמיה ולהסביר בצורה ברורה את אפשרויות הטיפול, היתרונות והסיכונים של כל גישה, כדי לאפשר קבלת החלטה מושכלת ובטוחה.

    לתיאום תור באופן פרטי ניתן לפנות למרפאת:

    📞 התקשרו: ‎+972-73-374-6844
    📧 כתבו לנו במייל: [email protected]
    💬 ווטסאפ:   ‎+972-52-337-3108

    תחומי התמחות

    פרופ’ קונסטנטיני מטפל במגוון רחב של מחלות ומצבים בתחום נוירוכירורגיית הילדים. כל תוכנית טיפול נבנית באופן אישי, לאחר בחינת ההדמיות, מצבו הרפואי של הילד ושלב המחלה, ובמידת הצורך בשיתוף מומחים מתחומי רפואה נוספים.

    תחומי העיסוק המרכזיים כוללים:

    • גידולי מוח בילדים
    • גידולי חוט השדרה בילדים
    • הידרוצפלוס
    • קראניוסינוסטוזיס
    • מומים מולדים של המוח
    • מומים מולדים של חוט השדרה
    • תסמונת קיארי
    • סירינגומיאליה
    • דיסרפיזם של עמוד השדרה
    • קברנומות
    • אפילפסיה הדורשת טיפול ניתוחי
    • ציסטות מוחיות
    • הפרעות במבנה הגולגולת
    • פגיעות ראש מורכבות בילדים
    • חוות דעת שנייה לפני ניתוח נוירוכירורגי

    טכנולוגיות וגישות טיפול

    לאורך השנים היה פרופ’ קונסטנטיני שותף להכנסת טכנולוגיות מתקדמות לנוירוכירורגיית הילדים בישראל. כאשר קיימת לכך התאמה רפואית, הוא משלב בניתוח שיטות שמטרתן לשפר את הדיוק הכירורגי, להפחית את היקף ההתערבות ולשמור ככל האפשר על התפקוד הנוירולוגי של הילד.

    בין השיטות שבהן נעשה שימוש:

    • ניתוחים אנדוסקופיים של המוח
    • נוירואנדוסקופיה
    • מערכות ניווט מתקדמות
    • מיקרו־נוירוכירורגיה
    • טיפול בהידרוצפלוס באמצעות אנדוסקופיה או שנט, בהתאם לצורך
    • ניתוחים לשחזור מבנה הגולגולת
    • טיפול ניתוחי בגידולי מוח ובחוט השדרה
    • גישות זעיר־פולשניות במקרים המתאימים

    ניסיון מקצועי

    במשך יותר משלושה עשורים עוסק פרופ’ קונסטנטיני בנוירוכירורגיית ילדים ומשלב עבודה קלינית, הוראה ומחקר. את דרכו המקצועית החל בבית החולים הדסה בירושלים, שם השלים את התמחותו בנוירוכירורגיה ובהמשך שימש כנוירוכירורג בכיר.

    בשנת 1996 הקים את היחידה לנוירוכירורגיית ילדים במרכז “דנה” לילדים, ובהמשך מונה למנהל המחלקה. מאז הוא מוביל את אחת המחלקות הגדולות והמנוסות בתחום בישראל, ומטפל בילדים המופנים מכל רחבי הארץ וממדינות נוספות.

    לאורך הקריירה צבר ניסיון באלפי ניתוחים מורכבים של המוח וחוט השדרה בילדים, תוך טיפול במחלות נדירות, מומים מולדים וגידולים מורכבים של מערכת העצבים המרכזית.

    תפקידים נוכחיים

    כיום פרופ’ שלמה קונסטנטיני:

    • מנהל מחלקת נוירוכירורגיית הילדים של בית החולים “דנה” לילדים.
    • מנהל מרכז המוח לילדים.
    • מכהן כפרופסור קליני בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
    • מעניק ייעוץ פרטי לילדים הזקוקים לחוות דעת שנייה או להערכת אפשרויות טיפול בתחום הנוירוכירורגיה.

    השכלה והכשרה מקצועית

    הבסיס המקצועי של פרופ’ קונסטנטיני נבנה כבר בתחילת דרכו, כאשר סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו השלים גם תואר שני בנוירוביולוגיה בהצטיינות, ובהמשך התמחה בנוירוכירורגיה במרכז הרפואי הדסה.

    מתוך רצון להעמיק בתחום נוירוכירורגיית הילדים, המשיך להכשרות ולהשתלמויות ייעודיות בחו”ל, שהתמקדו בניתוחי מוח בילדים, נוירואנדוסקופיה, נוירוטראומה ומחלות מורכבות של מערכת העצבים.

    השתלמויות והכשרות מתקדמות

    לאורך הקריירה השתתף פרופ’ קונסטנטיני בתוכניות הכשרה מקצועיות במרכזים רפואיים מובילים בעולם. ההשתלמויות נועדו להרחיב את הידע בתחומים מתקדמים של נוירוכירורגיית ילדים ולהביא לישראל שיטות טיפול חדשניות שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מהעבודה הקלינית.

    בין תחומי ההכשרה:

    • הכשרה מתקדמת בתחום נוירוכירורגיית הילדים באוניברסיטת NYU, ניו יורק.
    • מחקר בתחום נוירוטראומה והפרעות איסכמיות.
    • מיקרו־נוירוכירורגיה.
    • נוירואנדוסקופיה.
    • גידולי מוח בילדים.
    • מחלות מורכבות של מערכת העצבים המרכזית.

    פעילות אקדמית ומחקרית

    בנוסף לעבודתו כמנתח, פרופ’ קונסטנטיני עוסק במשך שנים רבות במחקר ובהוראה אקדמית. פעילותו המחקרית מתמקדת בקידום נוירוכירורגיית הילדים, בשיפור שיטות הניתוח ובפיתוח פתרונות מתקדמים לטיפול בגידולי מוח, הידרוצפלוס ומחלות מורכבות של מערכת העצבים בילדים.

    במקביל לעבודתו כמנתח, הוא מלמד סטודנטים ומתמחים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרצה בכנסים מקצועיים בארץ ובעולם. מחקריו פורסמו בכתבי עת בינלאומיים מובילים, והוא משתתף באופן קבוע בפעילות מדעית של איגודים מקצועיים בתחום הנוירוכירורגיה.

    פרסומים מדעיים

    פרופ’ קונסטנטיני פרסם למעלה מ־250 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים בתחום הנוירוכירורגיה, נוירוכירורגיית ילדים, גידולי מוח, הידרוצפלוס ונוירואנדוסקופיה. עבודותיו זוכות לציטוטים בספרות המקצועית ומשקפות פעילות מחקרית ענפה לאורך עשרות שנים.

    רשימת הפרסומים המלאה זמינה ב-PubMed.

    חברות באיגודים מקצועיים

    במהלך השנים מילא פרופ’ קונסטנטיני תפקידים מרכזיים באיגודים מקצועיים בינלאומיים בתחום הנוירוכירורגיה, לצד חברות בארגונים מקצועיים בישראל, באירופה ובארצות הברית. פעילות זו מאפשרת לו לקחת חלק בגיבוש קווים מנחים, בהכשרת רופאים ובקידום שיתופי פעולה בינלאומיים.

    בין הארגונים שבהם היה או הינו פעיל:

    • האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה.
    • הקונגרס האמריקאי לנוירוכירורגיה.
    • האיגוד האמריקאי לנוירוכירורגיית ילדים.
    • האיגוד האירופי לנוירוכירורגיה.
    • האיגוד הבינלאומי לנוירואנדוסקופיה (IFNE) – ממייסדי הארגון ונשיא לשעבר.
    • האיגוד הבינלאומי לנוירוכירורגיית ילדים  (ISPN).

    שפות

    פרופ’ שלמה קונסטנטיני מקבל מטופלים בשפות:

    • עברית
    • אנגלית

     

    לתיאום ייעוץ פרטי עם פרופ’ קונסטנטיני במרפאה שלנו בתל אביב – השאירו פרטים או חייגו אלינו. אנחנו כאן כדי לעזור.

    זקוקים לחוות דעת של מומחה לנוירוכירורגיית ילדים?

    כאשר מתגלה ממצא במוח או בחוט השדרה של ילד, או כאשר עולה השאלה האם יש צורך בניתוח, חשוב לקבל החלטה המבוססת על ניסיון, אבחון מדויק והבנה מעמיקה של כל אפשרויות הטיפול.

    פרופ’ שלמה קונסטנטיני מעניק ייעוץ פרטי במקרים של גידולי מוח, הידרוצפלוס, אפילפסיה, מומים מולדים של מערכת העצבים, קראניוסינוסטוזיס ומחלות נוירוכירורגיות נוספות בילדים. במסגרת הייעוץ נבדקות בדיקות MRI,  CT  ומסמכים רפואיים, ניתנת חוות דעת שנייה ונבנית תוכנית טיפול המותאמת למצבו של כל ילד.

    📞 התקשרו: ‎+972-73-374-6844
    📧 כתבו לנו במייל: [email protected]
    💬 ווטסאפ:   ‎+972-52-337-3108

    הכרות עם פרופ. קונסטנטיני

    שאלות נפוצות – מענה אישי מפרופ’ שלמה קונסטנטיני

    1. 1. האם כל גידול מוח אצל ילד מחייב ניתוח?

    זו אולי השאלה הנפוצה ביותר שאני שומע מהורים, והתשובה היא שלא תמיד.

    המילה “גידול” נשמעת מפחידה, אבל בפועל קיימים סוגים שונים מאוד של גידולי מוח. יש כאלה שגדלים לאט, יש כאלה שמצריכים טיפול מוקדם, ויש מצבים שבהם הצעד הראשון בכלל אינו ניתוח.

    לפני שמקבלים החלטה אני בוחן את ההדמיות, את מיקום הגידול, את הגיל של הילד, את התסמינים ואת כל המידע הרפואי הקיים. לעיתים נדרש גם דיון עם מומחים נוספים. רק לאחר שמבינים את התמונה המלאה אפשר לדבר על אפשרויות הטיפול המתאימות.

    2. האם תמיד צריך ביופסיה לפני שמחליטים על טיפול?

    לא בהכרח.

    כיום בדיקות MRI מאפשרות לנו ללמוד הרבה מאוד על סוג הממצא, ובמקרים מסוימים הן נותנות תמונה ברורה למדי עוד לפני שנלקחת דגימה. מצד שני, יש מצבים שבהם אי אפשר לדעת בוודאות במה מדובר בלי בדיקה של הרקמה עצמה.

    לכן אני משתדל שלא לחשוב במונחים של “כולם צריכים ביופסיה” או “אף אחד לא צריך”. כל מקרה נבחן לפי המאפיינים שלו, ורק לאחר שמבינים מהו המידע שחסר, אפשר להחליט האם יש צורך בבדיקה נוספת.

    3. האם אפשר לנתח גידול שנמצא באזור רגיש במוח?

    המיקום של הגידול הוא בהחלט אחד הדברים החשובים שאנחנו בודקים, אבל הוא לא הגורם היחיד.

    יש גידולים שנמצאים סמוך לאזורים שאחראים על תנועה, שפה או תפקודים חשובים אחרים. במקרים כאלה התכנון של הניתוח דורש זהירות רבה ולעיתים גם שימוש באמצעים מתקדמים שמסייעים להבין טוב יותר את האנטומיה של המוח.

    המטרה היא תמיד לקבל החלטה שתאזן בין הצורך לטפל בגידול לבין הרצון לשמור ככל האפשר על איכות החיים והתפקוד של הילד.

    4. מתי כדאי לקבל חוות דעת שנייה?

    אני חושב שחוות דעת שנייה היא דבר טבעי, במיוחד כשמדובר בהחלטה משמעותית.

    אם הוצע ניתוח, אם האבחנה אינה ברורה, או אם ההורים פשוט מרגישים שהם רוצים להבין טוב יותר את האפשרויות שעומדות בפניהם — אין שום פסול בפנייה לייעוץ נוסף.

    לא פעם אני פוגש משפחות שלא מחפשות תשובה אחרת, אלא הסבר נוסף שיעזור להן להרגיש בטוחות יותר בהחלטה שהן עומדות לקבל.

    5. הראש של התינוק שלי שטוח בצד אחד. האם צריך לדאוג?

    זו אחת הסיבות השכיחות ביותר שבגללן הורים מגיעים לייעוץ.

    ברוב המקרים מדובר בשינוי בצורת הגולגולת שנובע ממנח הראש בחודשים הראשונים לחיים, אבל יש גם מצבים שבהם מבנה הגולגולת מתפתח בצורה שונה ודורש בירור.

    לכן אי אפשר לדעת לפי תמונה בלבד או לפי תיאור בטלפון. בבדיקה אפשר להעריך את מבנה הגולגולת, את קצב גדילת הראש ואת הצורך בהמשך בירור, אם בכלל.

    6. איך יודעים אם מדובר בקראניוסינוסטוזיס או רק במבנה גולגולת מעט שונה?

    זו לא אבחנה שאפשר לקבוע רק לפי הסתכלות על תמונה או לפי מה שקוראים באינטרנט.

    יש תינוקות שנולדים עם אסימטריה קלה במבנה הראש, ובמקרים רבים היא משתפרת עם הגדילה. לעומת זאת, בקראניוסינוסטוזיס מדובר בסגירה מוקדמת של אחד מתפרי הגולגולת, ולכן חשוב להבדיל בין המצבים.

    בפגישה אני בודק את מבנה הראש, את קצב הגדילה ואת ההדמיות, אם כבר בוצעו. רק לאחר שמחברים את כל המידע אפשר להבין במה באמת מדובר.

    7. האם כל תינוק עם ראש גדול או קטן מהרגיל צריך להיבדק אצל נוירוכירורג?

    לא בהכרח.

    היקף הראש הוא רק נתון אחד מתוך תמונה רחבה יותר. יש ילדים בריאים לחלוטין שהיקף הראש שלהם גדול או קטן מהממוצע בגלל מאפיינים משפחתיים, ויש מצבים שבהם דווקא השינוי בקצב הגדילה הוא מה שמצריך בירור.

    אני מסתכל לא רק על המספר עצמו, אלא גם על ההתפתחות של הילד, הבדיקות שכבר בוצעו והמעקב לאורך הזמן. לפעמים אפשר להרגיע את ההורים, ולפעמים יש צורך להשלים הערכה נוספת לפני שמסיקים מסקנות.

    8. איך מזהים הידרוצפלוס אצל תינוק או ילד?

    הידרוצפלוס יכול להופיע בצורה שונה בהתאם לגיל הילד.

    אצל תינוקות אפשר לראות לעיתים עלייה מהירה בהיקף הראש, ואילו אצל ילדים גדולים יותר התסמינים יכולים להיות שונים לגמרי. לכן אין סימן אחד שמאפשר לקבוע שמדובר בהידרוצפלוס.

    כשיש חשד, אני משתדל להבין את התמונה המלאה – מה ההורים רואים בבית, מה מראה הבדיקה הנוירולוגית ומה אפשר ללמוד מבדיקות ההדמיה. רק השילוב בין כל הנתונים מאפשר להגיע לאבחנה נכונה.

    9. מתי אפילפסיה מחייבת לשקול גם טיפול ניתוחי?

    רוב הילדים עם אפילפסיה אינם מגיעים כלל לניתוח, ולכן חשוב לא לקפוץ למסקנות.

    במקרים מסוימים, כאשר ההתקפים אינם נשלטים למרות טיפול מתאים או כאשר קיים ממצא ברור במוח שעשוי להסביר את מקור ההתקפים, עולה השאלה האם יש מקום לבירור נוסף במסגרת צוות שמתמחה באפילפסיה.

    זו החלטה שמתקבלת רק לאחר הערכה מסודרת, והיא מבוססת על הרבה יותר מאשר בדיקה אחת או תוצאת MRI  אחת. לכל ילד יש סיפור רפואי שונה, ולכן גם דרך קבלת ההחלטות שונה.

    10. אני כבר מבוגר. האם אפשר להגיע אליך לייעוץ?

    בהחלט.

    למרות שעיקר עבודתי מתמקדת בנוירוכירורגיית ילדים, יש מצבים שבהם גם מטופלים מבוגרים פונים אליי. זה קורה בעיקר כאשר מדובר במחלות מולדות של מערכת העצבים, הידרוצפלוס, קראניוסינוסטוזיס, מומים שהתגלו בילדות או מצבים מורכבים שמלווים את המטופל שנים רבות.

    לעיתים מדובר גם במבוגרים שאובחנו לאחרונה עם ממצא שהחל בילדות, או במטופלים המבקשים חוות דעת נוספת בתחום שבו אני עוסק במשך שנים רבות. במקרה כזה חשוב להבין קודם מהי סיבת הפנייה, ובהתאם לכך אפשר להחליט האם הייעוץ אכן מתאים.

    11. האם גם מבוגרים עם מחלה מולדת במוח או בעמוד השדרה יכולים להמשיך מעקב אצלך?

    כן, במקרים מסוימים זה בהחלט אפשרי.

    יש מחלות מולדות שאינן מסתיימות בגיל 18, וחלק מהמטופלים ממשיכים להתמודד איתן גם בבגרות. במקרים כאלה חשוב להכיר את ההיסטוריה הרפואית, את הניתוחים שבוצעו בעבר ואת השינויים שחלו לאורך השנים.

    לא כל מטופל מבוגר זקוק למעקב אצל נוירוכירורג ילדים, אבל יש מצבים שבהם הניסיון שנצבר בטיפול במחלות מולדות לאורך שנים רבות יכול להיות בעל ערך גם בהמשך הדרך.

    12. אילו בדיקות ומסמכים כדאי להביא לפגישת הייעוץ הראשונה?

    ככל שהתמונה הרפואית תהיה מלאה יותר, כך יהיה קל יותר להבין את המצב ולהפיק את המרב מהפגישה.

    אני מבקש בדרך כלל להביא את בדיקות ההדמיה עצמן (MRI  או CT על גבי דיסק או קובץ דיגיטלי, אם יש), את פענוחי הבדיקות, סיכומי האשפוז או הייעוצים הקודמים וכל מסמך רפואי שקשור לבעיה שבגללה הגעתם.

    אם אין את כל החומר, אין צורך להילחץ. במהלך הייעוץ נבדוק מה כבר קיים, ואם יהיה צורך במידע נוסף או בבדיקות משלימות, נסביר בדיוק מה חסר ולמה.

    No Title

    דירוג: 5 מתוך 5
    04.06.2026

    תודה רבה

    אריאל

    Find A Doctor

    Give us a call or fill in the form below and we will contact you. We endeavor to answer all inquiries within 24 hours on business days.
    דילוג לתוכן