פרופ’ אבנר טלר – מומחה לפרקינסון והפרעות תנועה ,תל אביב מדיקל קלניק

פרופ’ אבנר טלר הוא נוירולוג בכיר, בעל ניסיון קליני רב באבחון ובטיפול במחלת פרקינסון והפרעות תנועה מורכבות. לאורך שנים של עבודה עם מטופלים בגילאים שונים, הוא מלווה אנשים המתמודדים עם פרקינסון משלב האבחון הראשוני ועד שלבים מתקדמים יותר של המחלה, תוך התאמה אישית של הגישה הטיפולית.

העבודה הקלינית של פרופ’ טלר מתמקדת בהבנה מעמיקה של מהלך המחלה אצל כל מטופל, ולא רק בהגדרה כללית של האבחנה. הגישה שלו משלבת ידע נוירולוגי עדכני עם הסתכלות רחבה על איכות חיים, תפקוד יומיומי והאתגרים האישיים שכל אדם חווה בצורה שונה.

תחומי התמחות עיקריים

מחלת פרקינסון

אבחון מוקדם ומבדל של פרקינסון
הערכה של שלב המחלה ומהלכה
התאמה ועדכון של טיפול תרופתי
ליווי ארוך־טווח והתמודדות עם החמרה או שינויים בתסמינים
התייחסות לתסמינים מוטוריים ולא־מוטוריים (רעד, נוקשות, איטיות, שינה, מצב רוח, קוגניציה)

הפרעות תנועה

רעד (Tremor)
דיסטוניה
הפרעות תנועה מורכבות על רקע נוירולוגי
אבחנה בין פרקינסון למצבים דומים או חופפים

הגישה הקלינית

כנוירולוג העוסק בפרקינסון, פרופ’ טלר שם דגש מיוחד על דיוק אבחנתי ועל התאמת טיפול הדרגתית וזהירה.
לא כל החמרה דורשת שינוי תרופתי מיידי, ולא כל שינוי תרופתי מתאים לכל מטופל.

הגישה היא:

להבין מה באמת מפריע למטופל בחיי היום־יום
לזהות תופעות לוואי של תרופות
לשקול מתי לשנות טיפול – ומתי לא
לבנות תהליך, ולא “פתרון מהיר”

במקרים המתאימים, פרופ’ טלר מלווה גם מטופלים הנמצאים בשלב של בירור או התלבטות לגבי טיפולים מתקדמים, כחלק מהערכה נוירולוגית כוללת.

ניסיון מקצועי

פרופ’ אבנר טלר צבר ניסיון רב בעבודה עם חולי פרקינסון במסגרת ציבורית ופרטית, כולל ליווי מטופלים לאורך שנים, התמודדות עם מצבים מורכבים, ושילוב בין טיפול רפואי להבנה עמוקה של ההשפעה התפקודית והרגשית של המחלה.

ייעוץ נוירולוגי במסגרת פרטית

פרופ’ טלר מעניק ייעוץ נוירולוגי פרטי במסגרת המרפאה הפרטית בתל אביב מדיקל קליניק, עם אפשרות להערכה מקיפה, סקירת מסמכים רפואיים, ומתן חוות דעת מקצועית ומסודרת.

לתיאום ייעוץ עם פרופ’ אבנר טלר:

📞 טלפון: ‎+972-73-374-6844
📧 אימייל: [email protected]
💬 וואטסאפ: ‎+972 55-923-1022

שפות

עברית, אנגלית

שאלות נפוצות על מחלת פרקינסון – פרופ’ אבנר טלר

1. האם כל רעד בידיים אומר שיש פרקינסון?

לא. ממש לא.
רעד יכול להופיע ממגוון סיבות, ורק חלק קטן מהמקרים קשור לפרקינסון. יש רעד פיזיולוגי, רעד תורשתי, רעד שקשור למתח או לתרופות.
בפרקינסון, הרעד הוא רק חלק מהתמונה, ולא תמיד אפילו התסמין הראשון. לכן חשוב אבחון מסודר ולא להסתמך רק על סימן אחד.

2. איך יודעים בוודאות שמדובר בפרקינסון ולא במשהו דומה?

האבחנה היא קודם כול קלינית.
אני מסתמך על השיחה, הבדיקה הנוירולוגית, והאופן שבו התסמינים מתפתחים לאורך זמן.
בדיקות הדמיה יכולות לעזור במקרים מסוימים, אבל אין בדיקת דם אחת שנותנת תשובה חד־משמעית. לפעמים נדרש מעקב כדי להגיע לאבחנה מדויקת, וזה בסדר.

3. מתי נכון להתחיל טיפול תרופתי בפרקינסון?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.
אם התסמינים מפריעים לתפקוד או לאיכות החיים – בדרך כלל כן נכון להתחיל טיפול.
אבל אם מדובר בשלב מוקדם מאוד, והתפקוד טוב, לפעמים אפשר להמתין ולעקוב.
ההחלטה מתקבלת יחד עם המטופל, ולא לפי “ספר חוקים”.

4. האם התרופות לפרקינסון מאבדות השפעה עם הזמן?

המחלה מתקדמת, ולכן לאורך השנים נדרש לעיתים שינוי בטיפול.
זה לא אומר שהתרופות “לא עובדות”, אלא שהמוח משתנה וצריך להתאים את הטיפול מחדש.
המטרה היא תמיד איזון – להקל על התסמינים, בלי לגרום לתופעות לוואי מיותרות.

5. האם פרקינסון משפיע רק על התנועה?

לא.
למעשה, הרבה תסמינים לא־מוטוריים משפיעים מאוד על איכות החיים:
שינה, מצב רוח, חרדה, עייפות, ירידה בריכוז, עצירות, כאב.
לפעמים דווקא הם אלה שמטרידים יותר מהרעד או האיטיות, וחשוב להתייחס אליהם כחלק מהמחלה.

6. מתי שוקלים טיפולים מתקדמים כמו DBS?

כשיש תנודות משמעותיות בתגובה לתרופות, או תופעות לוואי שמגבילות את הטיפול.
אבל זה לא שלב אוטומטי, ולא מתאים לכל אחד.
בשלב הזה נדרשת הערכה נוירולוגית מעמיקה, כדי להבין אם המטופל מתאים ומה באמת צפוי להועיל לו.

7. האם פעילות גופנית באמת משפיעה על פרקינסון?

כן, ובהרבה מקרים יותר ממה שחושבים.
פעילות גופנית קבועה משפרת תנועה, יציבות, מצב רוח ולעיתים גם את התגובה לטיפול תרופתי.
זה לא מחליף תרופות, אבל זה חלק חשוב מהטיפול הכולל.

8. האם אפשר לחיות חיים טובים עם פרקינסון?

כן.
הרבה אנשים חיים שנים רבות עם פרקינסון, עובדים, מטיילים, פעילים.
הדבר החשוב הוא ליווי נכון, התאמת טיפול לאורך הדרך, והבנה שהמחלה משתנה – ולכן גם הטיפול צריך להשתנות יחד איתה.