כאשר טיפול תרופתי אינו מספק
ניתוחים לטיפול באפילפסיה אינם מהווים קו טיפול ראשון, אלא נשקלים כשלב אפשרי רק אצל מטופלים שנבחרו בקפידה, אשר ממשיכים לסבול מהתקפים למרות טיפול תרופתי מותאם ומבוקר.
חשוב להדגיש: רוב האנשים המתמודדים עם אפילפסיה אינם זקוקים להתערבות ניתוחית.
הדיון בניתוח עולה במצבים שבהם האפילפסיה מתבררת כעמידה לטיפול תרופתי ופוגעת באופן משמעותי באיכות החיים.
מתי מתחילים לשקול טיפול ניתוחי באפילפסיה
בחינה של אפשרויות ניתוחיות מתבצעת כאשר מתקיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- ההתקפים נמשכים למרות טיפול במספר תרופות נוגדות־פרכוסים
- האבחנה וסוג האפילפסיה ברורים ומבוססים
- ההתקפים חוזרים ומשפיעים על תפקוד יומיומי
- קיים חשד למוקד אפילפטוגני ממוקד במוח
בשלב זה מתבצעת הערכה מעמיקה, הכוללת מעקב נוירולוגי, בדיקות EEG, הדמיית MRI ובדיקות ייעודיות נוספות, לפי הצורך.
סוגים עיקריים של ניתוחים לטיפול באפילפסיה
הטיפול הניתוחי באפילפסיה אינו אחיד, אלא כולל מספר גישות שונות, הנבחרות בהתאם לאופי המחלה, מיקום המוקד האפילפטי ומצבו הכללי של המטופל.
ניתוחים רזקטיביים (Resective Surgery)
בניתוחים אלה מוסר אזור במוח אשר זוהה כמקור להתקפים האפילפטיים.
גישה זו אפשרית רק כאשר:
- ניתן לאתר מוקד אפילפטוגני ברור
- הסרתו אינה צפויה לגרום לפגיעה נוירולוגית משמעותית
מדובר בהתערבויות שמבוצעות במקרים נבחרים בלבד, ולאחר תהליך הערכה קפדני במיוחד.
ניתוחים דיסקונקטיביים (Disconnection Procedures)
במצבים מסוימים, מטרת הניתוח אינה להסיר רקמת מוח, אלא לנתק מסלולים עצביים פתולוגיים דרכם מתפשטת הפעילות האפילפטית.
שיטות אלו נשקלות:
- בצורות מסוימות של אפילפסיה קשה
- לעיתים קרובות יותר בילדים, אך במקרים מסוימים גם במבוגרים
נוירוכירורגיה תפקודית באפילפסיה (נוירומודולציה)
לנוירוכירורגיה התפקודית תפקיד ייחודי בטיפול באפילפסיה.
תחום זה מנוהל על ידי פרופ’ עידו שטראוס, נוירוכירורג בכיר ומנהל מחלקת נוירוכירורגיה תפקודית בב”ח איכילוב.
בשונה מניתוחים רזקטיביים, כאן לא מוסרת רקמת מוח, אלא מתבצעת השפעה מבוקרת על רשתות עצביות באמצעות גירוי חשמלי.
שיטות נפוצות כוללות:
- גירוי מוחי עמוק (DBS)
- גירוי העצב התועה (VNS)
- שיטות נוספות של נוירומודולציה
המטרה אינה “ריפוי מוחלט בכל מחיר”, אלא הפחתת תדירות וחומרת ההתקפים, תוך שמירה על תפקוד ואיכות חיים.
למי מתאים טיפול ניתוחי – ולמי לא
גם כאשר מדובר באפילפסיה עמידה לטיפול, ניתוח אינו מתאים לכל מטופל.
ההחלטה מחייבת:
- אינדיקציות רפואיות ברורות
- הסכמה מקצועית בין נוירולוגים לנוירוכירורגים
- הבנה מלאה של הסיכונים והתועלת הצפויה
במקרים רבים, תוצאת ההערכה היא דווקא החלטה להימנע מניתוח, ולהתמקד בהתאמה מחודשת של טיפול תרופתי או במעקב שונה.
חשיבות הגישה הרב־תחומית
החלטות בתחום ניתוחי האפילפסיה אינן מתקבלות על ידי רופא אחד בלבד.
בתהליך שותפים לרוב:
- נוירולוגים
- נוירוכירורגים תפקודיים
- נוירופיזיולוגים
- מומחי הדמיה מוחית
- ולעיתים גם פסיכיאטרים ונוירופסיכולוגים
שילוב זה מאפשר קבלת החלטות זהירה ומאוזנת, ומונע צעדים פזיזים.



חשוב לדעת
טיפול ניתוחי באפילפסיה אינו תחליף לנוירולוגיה, אלא המשך שלה במקרים מורכבים ומוגבלים.
גם כאשר קיימות אפשרויות ניתוחיות:
- טיפול תרופתי נותר הבסיס
- מטרת הטיפול היא שיפור איכות החיים
- כל החלטה מתקבלת באופן אישי ומותאם
סיכום
הטיפול הניתוחי באפילפסיה כולל כיום מגוון שיטות – מניתוחים רזקטיביים ועד נוירוכירורגיה תפקודית ונוירומודולציה. ניתטחים אלו מבוצעים אך ורק במסגרות ייעודיות.
המרכיב החשוב ביותר אינו סוג הניתוח, אלא בחירה נכונה של מטופלים ותהליך קבלת החלטות אחראי.
לעיתים ניתוח הוא הפתרון המתאים.
ובמקרים אחרים – ההבנה שאין צורך בניתוח היא התוצאה החשובה ביותר.
כאשר עולות שאלות לגבי המשך הדרך הטיפולית, חשוב לא להישאר איתן לבד.
פגישת ייעוץ מסודרת מאפשרת להבין אילו אפשרויות קיימות – ואילו לא.
📞 טלפון: +972-73-374-6844
📧 אימייל: [email protected]
💬 וואטסאפ: +972 52-337-3108







