ד”ר גליק בנימין

בהחלט.

למעשה, לא מעט הורים מגיעים אליי דווקא בשלב שבו עדיין אין אבחנה. הם מרגישים שמשהו בהתפתחות, בהתנהגות או בתפקוד של הילד אינו מתקדם כפי שציפו, אבל עדיין לא יודעים להסביר בדיוק מה מקור הקושי.

חשוב להבין, שהערכה מקצועית היא מאוד שונה בהסתכלות על הילד מאשר הסתכלות של הורים. בדרך כלל ההורים מצפים מילדיהם להיות מושלמים ולא פעם לאחר הערכה אני רק מרגיע את ההורים וממליץ להם לתת קצת זמן וחופש פעולה לילד והדברים מסתדרים. 

לכן,  במקרים רבים המטרה הראשונה היא להבין את התמונה הכללית ולהחליט האם מדובר בשונות התפתחותית, בקושי שדורש מעקב או במצב שמצריך בירור נוסף.

אני תמיד ממליץ להביא כל מסמך שעשוי לעזור להבין את ההיסטוריה של הילד.

זה יכול להיות סיכומי רופאים, תוצאות בדיקות, אבחונים קודמים, הערכות מהגן או מבית הספר, סיכומי טיפולים של קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק.

גם אם אתם לא בטוחים שמשהו חשוב – עדיף להביא. פעמים רבות דווקא פרט קטן מתוך מסמך ישן עוזר להשלים את התמונה.

בכל מקרה, אין מה לדאוג מכיוון שצוות המרפא שלי ידריך אותכם בכל השלבים של הכנה, מילואי מסמכים או כל דבר אחר שעוזר לי בתהליך האבחון.

אין נוסחה קבועה שמתאימה לכל ילד.

בדרך כלל אני מתחיל בשיחה עם ההורים. חשוב לי להבין מה מדאיג אותם, מתי התחילו הקשיים ואיך הילד מתפקד ביום־יום.

לאחר מכן מתבצעת בדיקה נוירולוגית בהתאם לגיל ולסיבת הפנייה. בחלק מהמקרים כבר בשלב הזה ניתן לגבש כיוון ברור, ובמקרים אחרים יש צורך במידע נוסף לפני שמגיעים למסקנות.

לא תמיד.

לפעמים יש סימנים שמצדיקים אבחון מסודר, ולפעמים מתברר שהקושי נמצא דווקא בתחום אחר – למשל בשפה, בקשב, בהתפתחות או בתחום רגשי.

המטרה של ההערכה הראשונית היא להבין מה באמת עומד מאחורי הקשיים שההורים רואים בבית או שהצוות החינוכי מזהה במסגרת.

זה משתנה בהתאם לסיבת הפנייה.

יש שאלונים שמסייעים להעריך תחומי תקשורת, יש כאלה שבודקים תפקוד והתפתחות, ואחרים מסייעים להבין טוב יותר את ההתנהגות של הילד בסביבה היומיומית.

השאלונים אינם מחליפים בדיקה רפואית, אבל לעיתים הם מוסיפים מידע חשוב שלא תמיד עולה במהלך הפגישה עצמה.

בכל מקרה, הורים יקרים, הצוות שלנו ידריך אותכם וישלח אליכם שאלונים רלוונטיים לכל מקרה.

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.

יש ילדים שאצלם ניתן להגיע למסקנות במסגרת הערכה רפואית אחת. במקרים אחרים נדרש שילוב של מספר אנשי מקצוע, כגון פסיכולוג, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או גורמים נוספים.

ההחלטה מתקבלת לפי הצרכים של הילד ולא לפי תבנית קבועה מראש.

חשוב להבין, בדרך כלל בפנייה ראשונית למרפאה, הצוות מתשאל אותכם, אוסף מידע ומסמכים ומתייעץ איתי טרם תיאום יועץ. כבר בשלב הזה ניתן להבין האם ילד יזדקק ליועץ אחת או לכמה יועצים ואולי גם צירוף מומחים נוספים.

כן בוודאי.

כל החיים שלי דגלתי בזה שזכותם של כל מטופלים לבחור את אופן הטיפול, רופא מטפל או כל דבר אחר שקשור לבריאות של אותו מטופל. אם יש לכם התלבטות לגבי אבחנה, אני ממליץ בחום להבדק עוד פעם אצל מומחה אחר ללא רגשות אשם. בסופו של דבר אתם העיקר ואתם צריכים להיות בטוחים שאתם הדרך הנכונה.

במקרים רבים קיימת אפשרות להגיש בקשה להחזר, אך התנאים משתנים בין חברות הביטוח והפוליסות השונות.

אני ממליץ לבדוק מראש מול חברת הביטוח או סוכן הביטוח אילו מסמכים נדרשים ומה גובה ההחזר האפשרי בהתאם לכיסוי הקיים.

אין צורך לחכות עד שהקושי הופך לבעיה משמעותית.

אם ההורים, רופא הילדים, הגננת או בית הספר מעלים שאלה או דאגה שחוזרת על עצמה, בדרך כלל כדאי לקבל הערכה מקצועית.

לפעמים מדובר בממצא שאינו מצריך טיפול מיוחד, ולפעמים דווקא בדיקה מוקדמת מאפשרת להתחיל תהליך שיכול לסייע לילד בזמן הנכון.

כן. לא מעט משפחות פונות לאחר שכבר עברו אבחון ומבקשות להבין טוב יותר את הממצאים, לוודא שהאבחנה מתאימה למצבו של הילד ולקבל הכוונה לגבי המשך הדרך…

ברוב המקרים, בסיום הפגישה ההורים מקבלים סיכום והמלצות להמשך. לפעמים הכתיבה של סיכום לוקחת כמה ימים וזה במקרה של עומס או רצון להתייעץ עם מומחים אחרים. 

בחלק מהמקרים ההמלצה תהיה למעקב בלבד. במקרים אחרים יומלץ על אבחונים נוספים, בדיקות, טיפולים פרא־רפואיים או מעקב נוירולוגי.

המטרה היא שלמשפחה תהיה תמונה ברורה יותר של המצב ושל הצעדים הבאים שכדאי לשקול.